107 responses to “יחידה 6 – מדיה, אודיו ווידאו”
-
חשבו על יחידת לימוד שאתם מלמדים. תארו נושא ספציפי שקשה להסביר בעל פה או בטקסט. איזה סוג תוכן מדיה (אודיו/הסבר/הנפשה/עלילתי/מונטאז') יכול לשדרג את ההוראה שלו? למה דווקא הסוג הזה? מה הערך המוסף שלו על פני הסבר מסורתי? אני הייתי יוצרת סרטון על הוראת משלימי שם ופועל, ישתכן שהמחשה ויזואלית כולל מירקור והדגשה של המילים, חיצים ותרשימים – יוכלו להקל על ההבנה.
אם הייתם נותנים לתלמידים שלכם משימה ליצור תוכן מדיה על נושא שלמדו – איזה סוג תוכן הייתם בוחרים? באיזו שכבת גיל? מה הלמידה העמוקה שתתרחש בתהליך היצירה עצמו (מעבר לידע על הנושא)? אני נותנת להם ליצור תוצר חזותי על טקסט טיעון שהם כתבו, ותהליך היצירה מחייב הבנה מעמיקה של העמדה, של טענת הנגד, הנימוקים וכו'. ההמרה למשהו חזותי מאתגרת ומחייבת הבנה מעמיקה. -
אני באופן אישי חושב שכל נושא צריך להמחיש ולא דווקא באופן אחד אלא דווקא הגיוון הוא זה שנותן מענה. הטכנולוגיה כיום נותנת אפשרות לתת מענה בשלל ערוצי הקליטה של התלמיד. כשאני מלמד תלמוד, התלמיד מוצף במילים. כשאני מסדר את זה בעזרת אינפוגרפיקה, מצגת או סרטון למשל התוכן התלמודי מסתדר בהגיון אחד ויוצא מתורת "אוסף של מילים". כך אני רואה את הדברים. לא בנושא אחד ספציפי כי אם כשיטה כללית בהוראת תלמוד.
-
לתלמידים הייתי נותנת ליצור סרטונים לאחר לימוד יצירה ספרותית כמשימת סיכום. הם יכולים לבחור את התוכן ובלבד שהם יסבירו את הקשר לסיפור. הם יוצרים משהו שמבטא את הבנתם ואת החיבור שהם יצרו עם היצירה. היתרון של העבודה הזו הוא בגיוון ובדרך שבה תלמידמבטא את עצמו ולא חייב להשתמש בהרבה מלל. והתוצר תמידמעניין, גם לתלמידים וגם לי.
-
מגוון האפשרויות הרחב ביצירת אודיו או וידיאו הוא עשיר. בכל כלי ניתן למצוא דרך הוראה מגוונת וייחודית. הכלים מאפשרים למורים ליצור עולם ומלואו על מנת להגיע לכל חתך התלמידים וכן עבור התלמידים כהערכות חלופיות, סיכום יחידה, חזרה למבחן ועוד. בעזרת החשיבה היצירתית, התכנון וההכנה, אנו מעניקים לתלמידים מיומנויות נוספות אשר ישמשו אותם בכל תחום.
-
כמורה בכיתה ב', אחד הנושאים המאתגרים ביותר להסברה "יבשה" הוא מחזוריות עונות השנה והקשר שלהן למסלול כדור הארץ סביב השמש. עבור ילדים צעירים, המושג של כדור ענק הנוטה על צירו ונע בחלל הוא מופשט מדי לתפיסה דרך מילים או איורים סטטיים בלבד. כדי לשדרג את ההוראה, הייתי בוחרת בסרטון הנפשה (אנימציה) תלת – ממדית בשילוב מונטאז' ויזואלי, שכן המדיה הזו מאפשרת להמחיש בו זמנית את ה"חוץ" (תנועת הכדור בחלל וזווית הקרינה) ואת ה"פנים" (השינויים בטבע ובנוף). הערך המוסף המכריע כאן הוא היכולת להפוך מושג מדעי מופשט לחוויה ויזואלית מוחשית ודינמית במקום לדמיין זווית קרינה, התלמידים רואים בעיניהם איך האור "נמרח" או "מתרכז", ובמקביל חווים דרך המונטאז' את המעבר המהיר משלכת ללבלוב, מה שמחבר את התיאוריה המדעית לרגש ולמציאות שהם מכירים מהחצר.
-
במסגרת לימודי עיצוב בכיתה יא' אני אוהבת לתת מיניפרוייקט בנושא עיצוב סדרת ספרים על דמות היסטורית. הייתי מלמדת את הבנות ליצור מהתמונה על הדמות ההסטורית שבחרו- סרטון קצר בו הדמות מספר על עצמה. או לשלב את הדמות בפרסומת על סדרת הספרים בה הדמות מזמינה את הקוראים לקרוא על עברה. כך כל תלמידה יכולה להציג את הפרוייקט שלה בצורה מעניינת ומושכת. שהלא לשם כך התכנסנו למגמת תקשורת חזותית- איך אנחנו כמעצבים יכולים להעביר את המסר בצורה ברורה, מעניינת ומושכת. וסרטונים שכאלו בוודאי ממחישים את המסר ומיד מושכים את תשומת הלב לנושא.
-
אני מלמדת גיאוגרפיה, זה שיעור שבאופן כללי לא תמיד מובן עבור הבנות מה זה רלוונטי . נגיד עכשיו אני מלמדת על היווצרות האקלים ויש בזה הרבה מושגים שקשים להבנה מאוד מופשטים שיכולים אפילו לתסכל את הבנות ולשעמם אותן. בעיני אפשר ממש ליצור הנפשה או סרט עלילתי של חוקר צעיר שנפגש עם תופעות טבע ודרכם חוקר את הגורמים לזה ומציג בדרך מעניינת את הפרטים שיוצרים את תופעות האקלים . אפשר גם הנפשה אפילו של תמונה של מזג אוויר שחלקיקי האוויר פתאום מתעוררים ומסבירים על המאפיינים שלהם עצמם ועל מה שהם מסוגלים לעשות בזכות אותם המאפיינים . הערך המוסף של זה זה שההנפשה נותן הסבר רחב גם על מאפיינים יבשי ם אבל בצורה ויזואלית יותר וגם יכולה לקפוץ לרגע להצצה על נושא מעניין יותר שזה ההלכה של מאפייני האוויר / סוג האוויר על החיים בארץ .
-
רעיון מעולה! לי בתור ילדה היה קשה לתפוס את המושגים הללו בטוחה שבתורה זו אלמד יותר טוב ואבין את המושגים.
-
-
אני גננת בגן ילדים רב-גילאי. מאוד קשה לילדים להבין את נושא הזמן. זמני היום, זמני השנה, היום מתחיל מהערב "ויהי ערב ויהי בוקר…" מתי זה עוד שעה בהגדרה של כימות זמן. ע"י מונטאז' דרך המדיה אני מאמינה שיהיה קל יותר לילדים להבין את מושג הזמן בצורה יותר טובה.
בצורה זו הם יוכלו לראות את ההסבר ע"י ייצוגים מתאימים דרך כל ותמונה יחד.כנ"ל את נושא רגשות של האחר. איך האחר מרגיש כשאני פוגע בו? מה היה הצד שלו לפני שאני הגבתי אליו בצורה מסויימת . להבנת סיטואציות, להראות את הצד השני של הסיטואציה, את האופן בו האחר ראה את התמונה. השלמה כל התמונה המלאה הכוללתאת הצד השני גם
-
מאוד מעניין אותי ללמוד ליצור סרטונים. יוצר עניין וסקרנות.
-
חלופה 1 – דילמה פדגוגית:
כשחושבת על מה שמלמדת ואיפה הייתי רוצה להכניס חלופה של לימוד אודיו / ויזואלי, זה לאו דווקא איפה שקשה, אלא דווקא במקומות שהייתי חושבת להכניס למידה עצמית, איפה שאין לנו זמן ללמוד את הנושא בכיתה, אז במקום להביא דף עבודה ושיענו עליו מהספר, להכניס חווית לימוד עצמית משמעותית יותר. -
זה כלי נהדר לשימוש נושאים שהם קשים להסבר או אינם מספיק מוחשיים וברורים אם מדברים עליהם ללא כל המחשה ממשית כמו שמירה על הגוף (כמו איך שומרים על הגוף ומה זה אומר), רגשות שזהו נושא מאוד מופשט המצריך יצירתיות ושימוש בכלים ויזואליים
-
חלופה 2: תלמידים כיוצרים
אם הייתם נותנים לתלמידים שלכם משימה ליצור תוכן מדיה על נושא שלמדו – איזה סוג תוכן הייתם בוחרים? באיזו שכבת גיל? מה הלמידה העמוקה שתתרחש בתהליך היצירה עצמו (מעבר לידע על הנושא)?
אני מאמין שהתלמיד שולט בחומר כאשר הוא הופך להיות המורה בעצמו, כאשר הוא שואל שאלות ויודע לענות עליהן ולהעביר את הידע לאחרים. חשוב להרגיל את התלמידים שלנו ליצור את התוכן שלמדו בצורה חוויתית, חזותית ושונה – כך הם מדייקים, חוקרים, לומדים וחושבים – מפעילים מיומנויות חשיבה שזהו תהליךלמידה מיטבי ביחד ללמידה המסורתית שבה התלמיד קיבל ידע מהמורה
-
מתסכל אותי מאוד שזה מוגבל לזמן. הם דורשים תשלום מעבר ל6 שניות. יש כלים שדורשים עד 10 שניות. לא מצאתי כלי שמאפשר יותר מ10 שניות לסרטון.
-
נכנסתי ל- HEDRA הקרדיט הראשוני החינמי הוא 100, ניסיתי ליצור בו דיבוב של דמות ולא הצלחתי, הקרדיטים מחושבים שם לפי קרטריונים משלהם. מאכזב, כי התוצרים שלו יפים
-
דילמה פדגוגית: אני מורה לכיתה ב' כאשר אחד המקצועות אותם אני מלמדת הוא תורה. אני לומדים כעת את חומש בראשית שמלא בסיפורים מעניינים, וניתן לראות ביוטיוב הרבה סירטונים שנעשו לאחרונה ע"י הAI. אני יכולה לומר בוודאות שלאחת צפיה בסירטונים האלה התלמידים מבינים הרבה יותר את החומר וזוכרים אותו. מאחר ותלמידיי צעירים לא אתן להם ליצור לבד עם הבינה, אך אוכל בעצמי יחד איתם ליצור בקלות פודקאסט של שיחה בין האבות, למשל בין אברהם לשלושת האורחים (המלאכים) שבאו לבשר לו בשורות, שיחה שתיתן רובד נוסף לסיפור ותיתן "קול" לדמויות. אני בטוחה כי למידה תוך כדי יצירה תהיה משמעותית יותר ותפתח את הדמיון.
-
למה זו דילמה?
-
-
אני גננת לילדים בגילאי 3-4, בשלב התפתחותי זה הילדים מתקשים לעבד מסרים מילוליים או מופשטים כמו סיפורי תנ"ך או אירועים "ניסיים" שאינם קיימים בסביבתם ועל כן שימוש בהנפשות ובסרטונים עלילתיים יהיו הכלים בהם אבחר להעזר. ביחידת תוכן זו בחרתי להנפיש את תהליך "גלגולו של פרפר" תהליך זה, אם לא הזדמן לנו במציאות- יהיה קשה מאד לתפיסה אצל הילדים..
מה גם שהמדיה מייצרת חוויה רגשית והויזואליה מעצימה את הלמידה ונחקקת לטווח ארוך,
הערך המוסף הוא היכולת לגשר על פערי זמן ומקום, המדיה מחייה תקופות רחוקות ומציגה שינויים פיזיים כמו זחל שהופך לפרפר בצורה רציפה -
פעמים רבות תלמידים מתקשים להבין מושגים או סיפורים מופשטים. השימוש בדמות מדובבת, בקטעי וידאו והנפשה הופכים את השיעור לחווייתי ומשמעותי יותר. השימוש בדמות שמדברת מעורר עניין, סקרנות וגורם לזכירה טובה יותר של החומר
-
חלופה 2: תלמידים כיוצרים
אם הייתם נותנים לתלמידים שלכם משימה ליצור תוכן מדיה על נושא שלמדו – איזה סוג תוכן הייתם בוחרים? באיזו שכבת גיל? מה הלמידה העמוקה שתתרחש בתהליך היצירה עצמו (מעבר לידע על הנושא)?
הייתי נותנת לילדים בכיתה ד ליצור תוכן מדיה בנושא תכונות האוויר במדעים. התחום מאוד מופשט וקצת קשה להבנה כך יוכלו ליצור לחקור וללמוד בעצמם על הנושא לעומק.
כתיבת תגובה