מאמר שנכתב בפרפלקסיטי, כולל שילוב התמונות והגרפים. מעניין ותומך בתחושות שלי, אם כי מציג באור קצת חיובי יותר.

רקע – יוזמת חודש הבינה המלאכותית

משרד החינוך הכריז על שנת 2025 כ"שנת הבינה המלאכותית" במערכת החינוך הישראלית, כאשר חודש פברואר 2025 הוקדש במיוחד כ"חודש הבינה המלאכותית"23. היוזמה הלאומית נועדה לשלב בינה מלאכותית בכל רובדי מערכת החינוך, עם מטרה להעניק לכל תלמיד ומורה הבנה בסיסית של כלי AI ולשלבם בתהליכי הלמידה והוראה23.

במסגרת התוכנית, גויסו 3,500 מנטורים מ-400 חברות הייטק מובילות כמו Google, Microsoft, Apple ו-Intel, שילוו מורים ותלמידים בשילוב כלי הבינה במערכת החינוך34. התוכנית כללה הכשרת כ-70,000 מורים והטמעת חמישה כלי בינה מלאכותית מרכזיים בכיתות ד'-י"ב47.

עמדות מורים לפני יישום התוכנית

מחקרים בינלאומיים שנערכו לפני יישום התוכנית בישראל חשפו עמדות מעורבות בקרב מורים כלפי בינה מלאכותית. מחקר שכלל 508 מורים בששה מדינות, כולל ישראל, מצא כי מורים בישראל נטו לתפוס יותר יתרונות, להביע פחות חששות ולהראות יותר אמון ב-AI בחינוך בהשוואה למורים במדינות אחרות כמו נורבגיה, שוודיה וארצות הברית11.

עם זאת, סקר נוסף הראה כי רק 6% מהמורים חושבים שיש יותר תועלת בשילוב כלי AI בחינוך מאשר נזק, כאשר מורים בבתי ספר תיכוניים הם הסקפטיים ביותר6. כרבע מהמורים סברו ששילוב של AI בתוכניות הלימוד עושה יותר נזק מתועלת6.

התנגדות ארגונית לתוכנית

למרות התכנון הנרחב, התוכנית נתקלה בהתנגדות מצד ארגון המורים. יו"ר המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים, שלמה חדד, הודיע בפברואר 2025 כי "אין כל מחויבות של עובדי ההוראה להשתתף בהשתלמויות ובכנסים שמשרד החינוך מקיים בנושא"13. ההודעה הבהירה כי הפעילות אינה חובה אך ניתן להשתתף בה מרצון13.

הארגון הצביע על בעיות תשתית בסיסיות: מחסור במחשבים ניידים למורים רבים, חבילות גלישה לאינטרנט ואפילו גישה לכלים בסיסיים כמו מנוי ל-ChatGPT13. "בזמן שהשר קיש מתגאה באחת המהפכות הטכנולוגיות ביותר, המורים בשטח מצביעים על פער ציודי שעלול לטרפד את כל התוכנית"13.

השפעות ותוצאות ראשוניות

רמת השתתפות והטמעה

למרות ההתנגדות הארגונית, התוכנית השיגה תוצאות משמעותיות בחודש פברואר 2025:

• מעל 50% מהתלמידים והמורים נכנסו לפלטפורמת הלמידה ורכשו מיומנויות בינה מלאכותית17

• יותר מ-8,000 מיזמים פותחו על ידי תלמידים במסגרת האליפויות השונות17

• מאות בתי ספר ברחבי הארץ לקחו חלק במיזם17

• למעלה מ-10,000 תלמידים ואנשי חינוך השתתפו באירוע השיא שהתקיים באקספו תל אביב17

שינוי בדפוסי השימוש

מחקר ישראלי עדכני מצא כי מורים מעדיפים להשתמש בבינה מלאכותית לצרכים עצמיים לעומת השימוש עם תלמידים12. המחקר זיהה קשרים חיוביים בין עמדות המורים כלפי שימוש ב-AI עם תלמידים לבין תפיסת התועלת ותפיסת השליטה12.

"כלל המשתנים שנבדקו במחקר בהקשר לשימוש המורים ב-GAI לצרכים עצמיים ו/או עם תלמידים נמצאו חיוביים, דבר המעיד על תהליך אימוץ מתקדם של ה-GAI בקרב המורים"12.

מורים מובילים – עדויות מהשטח

מורים שכבר החלו להשתמש בכלי AI דיווחו על שינויים משמעותיים בשיטות ההוראה שלהם. שחר בר טל, מורה למתמטיקה, תיאר כיצד "הבינה המלאכותית משנה את אופן הלמידה אצל מורים שמאמצים אותה"22.

מורה לספרות השתמשה בטקסטים של ש"י עגנון והזינה אותם למערכת, שיצרה על בסיסם שיח בין הדמויות, כך שהתלמיד היה יכול לראיין דמות ולתת לה עצות22. "זה שיפר גם את הלמידה העצמית", דיווח המורה22.

כלים שהוטמעו ושימושיהם

התוכנית הציגה חמישה כלים מרכזיים:

1. בוט "Q" – בוט מאמן לשימוש מושכל בבינה מלאכותית714

2. מערכת "בינה" – צ'אט מבוסס Gemini של Google714

3. Magic School – פלטפורמה לתכנון שיעורים והערכת תלמידים722

4. ממשק Minecraft מותאם לכיתות הנמוכות7

5. כלי יצירת פרומפטים למטלות לימודיות7

השפעה על איכות ההוראה

מחקרים הראו כי השימוש בכלי AI תורם לשיפור איכות ההוראה בכמה אופנים:

• חיסכון בזמן: מה שייקח למורה רגיל כמה שעות ליצור מערך שיעור, לוקח לצ'אט שניות19

• התאמה אישית: הטכנולוגיה מאפשרת מענה פדגוגי מותאם אישית לכל תלמיד בהתאם לרמתו219

• שיפור חוויית הלמידה: המורים מדווחים על יכולת טובה יותר להתמקד בערך המוסף שלהם – חינוך, הנחייה והענקת יחס אישי14

מגבלות והתמודדות עם אתגרים

למרות ההישגים, התוכנית מתמודדת עם מספר אתגרים:

חששות פדגוגיים

אחד החששות המרכזיים הוא הסכנה של התבססות יתר על כלי AI על חשבון פיתוח מיומנויות חשיבה עצמאיות אצל התלמידים6. קיים חשש ממשי שהנגישות הגוברת לתשובות "מוכנות" תוביל להתרגלות של התלמידים לקבל ידע כ"נתון", מבלי להבין את התהליכים העומדים מאחוריהם6.

פערים טכנולוגיים

הפער הדיגיטלי בישראל הולך ומעמיק, במיוחד במגזר הערבי ובפריפריה, שם הנגישות לתשתיות דיגיטליות ולהכשרה טכנולוגית נמוכה משמעותית15. בתי ספר בפריפריה פחות ערוכים ללמידה דיגיטלית, מה שמנציח פערים חברתיים-כלכליים קיימים15.

סיכום והערכה

חודש הבינה המלאכותית בישראל הביא לשינויים משמעותיים בעמדות ובשימוש של מורים בכלי AI, למרות ההתנגדות הארגונית הראשונית. מעל 50% מהמורים והתלמידים השתתפו ברכישת מיומנויות בינה מלאכותית17, מה שמעיד על קבלה רחבה של הטכנולוגיה.

המחקרים מצביעים על תהליך אימוץ מתקדם של בינה מלאכותית בקרב המורים, עם עמדות חיוביות כלפי השימוש בטכנולוגיה הן לצרכים אישיים של המורים והן בעבודה עם תלמידים12. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים בתשתיות, בהכשרה ובהתמודדות עם חששות פדגוגיים שדורשים תשומת לב מתמשכת1315.

התוכנית מציבה את ישראל בחזית העולמית של שילוב AI בחינוך, אך הצלחתה לטווח הארוך תלויה ביכולת להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים והחברתיים שעדיין קיימים במערכת48.