אתמול חגגנו עצמאות בחיק המשפחה המורחבת, ברוך ה' יש הרבה גוונים וגילאים וסוגים והיה כיף ומעניין כרגיל. להפתעתי, אחת הגיסות אמרה – אני בכלל לא נוגעת בבינה מלאכותית. ועוד אחיינית – כן, שאלתי אותה שאלה, היא ענתה שטויות, ואני לא משתמשת בזה מאז.
בדומה לכך, אני שומעת תגובות דומות גם במעגלים של עבודתי במשרד החינוך – במפגשי הדרכה עם מורים, למשל. והמסר של – זה לא בשבילי לצערי חוזר ומהדהד מדי פעם.
אפשר להבין, כולנו לא אוהבים שינוי. יש גרף חדשנות שמצייר את חלוקת האוכלוסיה ביחס לשינוי – הממציאים (2.5%), הסתגלנים, Early Adapters – שהם 13.5% נוספים, שמזדרזים להתנסות בחידוש, הרוב המהיר – 34% שמוכן לקבל את השינוי כאשר יש בהירות, ארגון, סדר וערך לשינוי. הרוב האיטי- עוד 34% שמאמץ את השינוי רק אחרי ש"כולם" שם, כשהסביבה מלאה בשינוי הזה, ויש 16% אחרונים שמתנגדים לשינוי ומסרבים באופן אקטיבי לקבל אותו. זה נכון בכל תחום, לא רק בטכנולוגיה.
ולכן אין מה להתרגש, תהליך שינוי לוקח זמן וכולל כמה פאזות, ויש שינויים שלא יצלחו את נקודת המפנה (ויש ספר מצוין של גלדוול שמתאר את העיקרון הזה) שבין חידוש שלא הצליח לתפוס מעבר לסתגלנים, ונעלם, לבין חידוש שעבר והגיע אל הרוב המהיר, ומשם כבר לא צריך הרבה מאמץ כדי להתרחב ולהישאר קיים. חווינו את זה במהלך ההטמעה של סביבות הענן במשרד החינוך.
ועדיין יש לי תחושת דחיפות גדולה מהרגיל ביחס לבינה המלאכותית. יש כמה סיבות לכך שAI מהווה שינוי יותר עוצמתי וישפיע על יותר מימדים בחיינו, ואני רוצה לדבר על יכולת הטרנספורמציה שלו, לאור שני חידושים שיצאו ממש השבוע.
בינה מלאכותית היא סוף סוף כלי אחד שיכול להתמיר דבר לדבר אחר. בשונה ממנועי החיפוש, שידעו לאתר מידע בתוך כמויות עצומות של אינפורמציה, לזהות מה רלוונטי ולהנגיש לנו אותו – הבינה המלאכותית "מבינה" את המידע הזה, ולכן יכולה לארגן אותו, לעבד אותו וליצור ממנו משהו אחר. היו תוכנות שידעו לקבל תוכן מסוים ולייצר ממנו תוצר אחר, אבל כל התמרה כזו דרשה כלי ייעודי, "טיפש" שידע לבצע רק את אותה המשימה.
בואו נדבר על נוטבוקLM של גוגל, שהשבוע הוציאו גרסה עברית לDEEP DIVE, הפודקאסט האוטומטי שנוצר על המקורות שהעלינו למחברת. תוך דקות, הבינה שם יודעת לעבור על עד 50 מקורות שהעלינו – קבצים, קישורים לדפים ברשת, קבצי שמע וסרטוני יוטיוב – לזקק מהם את המידע ולארגן אותו בצורת דו שיח בין שתי דמויות, שנשמע טבעי לגמרי (למרות שיש שגיאות! בטח בעברית. אבל זה ישתפר), וכולל סקירה של התוכן בכמה רמות, החל ממה יש שם ועד למשמעויות ולחשיבות של הידע הזה. יש בשיח הקצר הזה המון מניירות מקובלות מעולם הפודקאסטים – והוא נשמע מצוין, גם בעברית.
הבינה מציגה פה יכולת להמיר טקסט, אודיו, וידאו – לשמע אינטליגנטי, אחרי עיבוד, ניתוח וארגון. אפשר להכניס מאמר משמים ולקבל עליו סקירה שנוח לזכור, ידידותית ומקצועית. יחידת לימוד יכולה לקבל סיכום שעושה חשק להתעמק בחלקיה. אפילו רשימת קניות למכולת זכתה לעיבוד פודקאסט ברצינות רבה – זה לא תלוי בתשלום יקר, ולא תלוי בצוות מסוים או הכשרה מסובכת. כל אחד יכול להיכנס עם חשבון הגוגל שלו, ליצור מחברת, להעלות קבצים ומקורות, ולקבל תוך דקות את הסקירה (אם רוצים בעברית – בחרו בגלגל השיניים את שפת הפלט). גם תלמידים. בעלי הזיכרון השמיעתי המוגבר יכולים לקבל פה דחיפה משמעותית ללמידה – שהיא לא רק נוחה ומותאמת לערוץ הלמדה המועדף, אלא גם מעודדת סקרנות, משדרת עניין ורצינות בהתייחסות לתכנים. באנגלית (בחשבון ארגוני) אפשר גם להתערב בעל פה במהלך השיחה, לשאול את המנחים ולהציף נושאים נוספים להתייחסות.
כל זה מלבד היכולת לשוחח עם הצ'אט בתוך המחברת ולתשאל אותו על המידע בכתב, לקבל ממנו מידע מאורגן לפי תבניות שהכלי מציע (ציר זמן, תרשים זרימה, שאלות נפוצות ועוד).
כלי מרשים מאוד, שכל תלמיד צריך להכיר.
הכלי השני גם הוא ידידותי ודי מהר עפתי עליו. פרפלקסיטי השיקו צ'אט שאפשר לדבר איתו בתוך ווטסאפ. פרפלקסיטי הוא כלי בינה המיועד למחקר וחיפוש באינטרנט, ומאז קם יש כמה כלים שלהתרשמותי עולים עליו (חיפוש עמוק, בGPT יש 5 בחודש בחשבון החינמי, בגרוק ובג'מיני תוכלי לחפש חיפוש עמוק חינם – לוקח לו כמה דקות והוא מאתר מידע מכל מיני מקומות, מצליב, מזהה רמת אמינות, ונותן סקירה מלאה על הנושא כולל הכוונה למקורות). אז לא השתמשתי בו כל כך. מאז שפרפלקסיטי זמין בווטסאפ, גילינו את היכולת שלו ליצור תמונות – לא לחולל תמונות מרעש כמו מחוללי התמונות שהיו עד עכשיו, אלא בשיטה של מחולל התמונות של GPT, שמצליחה להישאר נאמנה יחסית למקור שנתנו לה. (טרנד התמונות בסגנון ג'יבלי הופיע סביב השקת היכולת הזו בGPT). אפשר להעלות כמה תמונות ולקבל אותן משולבות, לבקש טקסט מוטמע (בעברית קצת שבורה עדיין, אבל יותר טוב מפעם), לבקש הצעה לעיצוב של הגינה, החצר או חדר בבית, ליצור תמונות פייק של דמויות מוכרות בסיטואציות לא צפויות, קומיקסים מצחיקים וכמובן את עצמנו בסגנון פיקסאר, שזה מה שהילדים שלי מאוד אוהבים. פרפלקסיטי נותנים גישה ליכולת הזו כמעט בלי הגבלה, ואפשר להעלות בווטסאפ תמונה, ולבקש את העריכה הרצויה.
היכולת שלו לטפל בצורה עקבית יחסית בדמויות ובתוכן מאפשר עבודה שהיא מעניינת – וגם מלאה הפתעות, לעיתים קרובות הוא פתאום מחזיר תמונה שדיברנו עליה לפני כן (וצריך לתת לו זמן להירגע בין השיחות), או שקמתי בבוקר וגיליתי 3 הודעות שהוא 'עיכל' מחדש והחליט לתת להן פלט שונה, כאילו עבר בלילה על השיחה והחליט שאפשר לתת תוצר מוצלח יותר. לפעמים הוא נותן פלט שלא קשור בכלל, וזה גם פתח מעניין.
גם פה יש התמרה, ויש קפיצה ביכולת שלנו לקבל ערך בזכות הבינה. זה לא רק לקבל תמונה יפה, יש כאן יכולת לקחת פינה בחצר שלי ולהציע על גבי המציאות – כיוון חדש לחשיבה, עם מוטיבציה לממש – כי כבר ראיתי כמה יפה זה יהיה. הבינה כאן יכולה להבין מילים ולגבש אותם לתמונה, להבין תמונה לעומק ולגזור ממנה תמונה עתידית. זה גם כיף גדול, וגם מפנה בחשיבה.
למידה היא תהליך של התמרת ידע שנמצא מחוץ לי, והפיכתו למשהו רלוונטי אלי, מקושר לידע שקיים אצלי, בעל ערך רגשי ומשמעות. בעזרת יכולות הבינה המתגלות ומתקדמות בקצב מעריכי, ניתן להקל על התהליך של הלמידה. להפוך אותה למותאמת אישית – פרסונלית. גמישה ומסתגלת אפילו למצב הרוח שלי.
ברור לי שיש לא מעט אנשים שעדיין יימנעו מלהתקרב, יחשדו בסכנות ויזלזלו ביכולות. דווקא בתור משתמשת בכלים אני יכולה להעיד שהיצירתיות לא הצטמצמה אלא להיפך, ושהתבונה של הבינה מתחזקת, מתעצמת וגורמת לפחות תסכול, ויותר ויותר ערך ותועלת. לו רק היו יותר שעות ביממה!
