כבר פגשת את התלמידים, כבר הנחת ציוד בתא בחדר מורים, העברת שיעור פתיחה. מה עוד צריך לעשות כדי לוודא שאנחנו מוכנים גם מבחינת טכנו-פדגוגיה?
תוכנת ניהול פדגוגי
נתחיל מהמסגרת הפורמלית. בתוכנת הניהול הפדגוגית (כגון משו”ב, סמארטסקול, פדגוגי (גילוי נאות: החביב עלי), ועוד) אנחנו מתעדים נוכחות ומשמעת, כותבים נושא ושיעורי בית. לא לחכות לתעודות ולציונים – התוכנה הזו אמורה להיות לנו במועדפים ולהיות מוכרת, נוחה ונגישה. חלק מהרצינות שלנו במקצוע היא להתבסס על נתונים, והתל”פ היא הכלי המרכזי בידינו כדי לצבור ולארגן אותם.
אנחנו לא רק ממלאים פנימה, כמובן. מדי פעם נבקש מהתל”פ לתת עבודה: להפיק דוחות והתראות, למצוא פרטי קשר של תלמיד או מורה, ‘לתייק’ שיחה עם הורים לתיק האישי ועוד. הנתונים מוצגים כמובן גם ברמת כיתה אצל המחנך וברמה בית ספרית; גם ההורים רואים מהצד שלהם את נושאי השיעורים והפירוט לגבי הילד שלהם. אם יש פגישה עם הורים, הכי פשוט להפיק דוח ולדבר איתם עם בסיס יציב של עובדות, ולא רק תחושות בטן ואמירות כלליות. ולמה לא לגייס אותם? אם ההוורים מעוניינים להיות מעורבים יותר, הם יכולים לבדוק בתכיפות גבוהה יותר את מצב סימוני המשמעת למשל, ולתגמל את הילד בבית על מגמת שיפור.
מתוך תל”פ אפשר לייצא פרטים של הורי התלמידים, ובעזרת ההסבר שכתבתי בפוסט הזה – ליצור קבוצת אנשי קשר שנוח לנו לתקשר איתה. ואם נוח – בטח נזכור לומר מילה טובה, ולא נשלוף מספר רק כשמגיע קטע פחות חיובי.
לסיכום – צעד ראשון: לוודא שאני מכיר את התוכנה ואת הפונקציות המרכזיות, שהיא שמורה במועדפים כדי שתהיה נגישה, ולזכור לא רק למלא אלא גם להוציא.
שיתוף קבצים ותשתית לעבודה שיתופית
מתקדמים לפדגוגיה… מורה לא יכול לעבוד לבד. יש לנו הרבה שיעורים להעביר בכל שבוע, ואם רוצים שהם יהיו איכותיים ומגוונים ומפעילים – נדרש יותר זמן הכנה ממה שיש בשבוע. לכן אנחנו נעזרים אחד בשני.
- חשוב להצטרף לקבוצות מקצועיות. יש המונים בווטסאפ. הנה מנוע חיפוש של נועם ענב (להיכנס ממחשב ועם חשבון גוגל), שבו תוכלו למצוא קבוצות מעניינות, וגם מאגר קבצים עצום שמורים שיתפו בדרייבים שונים. לא כולם משתפים, הרוב רק בהקשבה ונעזרים, אבל תנסו פעם לשתף, זה מתגמל ומשמח מאוד. במיוחד כשהשקעתם הרבה.
- לא לחשוש לבקש תיקיית קבצים ממורה מקביל, או לימד בשנה לפניך. יש מורים מסודרים שפשוט תענוג לקבל מהם. דיסק און קי, או קישור לסביבת הענן, ותוך דקות יש אצלך עותק של מאגר של כלל הקבצים שילוו אותך במשך שנה שלימה. התלמידים אחרים ואנחנו אחרים, אבל זה מה שנחמד בקבצים; אפשר לקחת אותם, לעדכן ולהתאים ככה שיהיו לטעמכם. וזה יותר קל מאשר לבנות מאפס.
- תשתית לשיתופיות: מאוד כיף לעבוד יחד עם המורה המקביל או הצוות. אנחנו אירגנו תיקיה משותפת בוואנדרייב, שתינו סינכרנו את התיקייה למחשב, כדי לחסוך את ההעלאה וההורדה. וכך היתה לנו תיקייה זהה אצל שתינו – וכל שינוי השתקף אצל המקבילה. כך יכלתי להיכנס לתיקייה שלה ולראות מה היא הכינה לאסיפת ההורים, או למבחן הראשון, להעתיק חלקים שטובים בעיני, ולהיפך. תנסו, זו חווייה, וכמובן – חוסך המון עמל מיותר לכולם.
- אפשר בלי “לשלוח לעצמי במייל”… סדרו שיתופיות וסינכרון גם עם המחשב בכיתה (הכי נוח בענן הארגוני כמובן), כדי לגשת לקבצים הנדרשים בצורה מסודרת, בלי לפתוח את המייל בהקרנה מול כל הכיתה, בלי להעמיס עליו סתם, ובלי בלגן.
לסיכום – צעד שני: לזהות מאיפה אני יכול לרכז קבצים שאיתם אפשר לעבוד לאורך השנה, ורצוי שיהיו הרבה, ולארגן לעצמי; ולסדר עם העמית/ים שלי תשתית שיתופית כדי לעבוד יחד בכיף.
סביבת ענן
עכשיו אנחנו מתחילים לדבר על טכנו-פדגוגיה: סביבת הענן לחינוך, לא משנה אם זה גוגל (קלאסרום וכל החבילה) או מיקרוסופט (טימס וכל החבילה), תאפשר לנו שנת למידה חדשנית. התלמידים יהיו עצמאיים יותר ואקטיביים; יעבדו בשיתופיות על פרויקטים; התקשורת תהיה יעילה ומכוונת למידה. למה אני מבטיחה בכזה ביטחון? כי זה עבד לי ולנו, בהרבה כיתות וגילאים, ועם מורים מאוד שונים.
סביבת הענן היא חשבון ארגוני, חבילת תוכנות שנכנסים אליהן בהזדהות האחידה, וכוללות אחסון ענק, סביבת ניהול למידה, קבצים שיתופיים, מפגשי וידאו, ניהול משימות ועוד. לא כל המורים מכירים, וגם מי שמכיר – לא תמיד יודע למה להשתמש. אבל ברגע שמכניסים את הקלאסרום/טימס לפעולה בשוטף (ותרגיל חירום פעם בשנה הוא בדיחה!) אתם תרגישו איך ההשפעה מחלחלת. כשיש לי איפה לשים לינק לתלמידים, יותר קל לי להפעיל משחק מגוון או לתת חומר העשרה. כשאני יכולה לקבל הגשות במרוכז במקום מסודר, אני אתן להם ליצור בכיף. הכיתה נפתחת, הם יכולים לתקשר איתי בלי לפלוש למרחב שלי (כי אני לא זמינה בשעות שאני לא רוצה).
העוצמה של הענן מגיעה למקסימום כשכולם בפנים. כשהתקשורת מההנהלה מגיעה רק במייל הארגוני, והמזכירה לא מבקשת שתמלאו טפסים מנייר. כשהתלמידים מתאמים ללמוד יחד למבחן במפגש וידאו. כשלקראת הבחירות למועצת תלמידות המרחב מתמלא בפליירים צבעוניים. אם כולם שם, אז הווצפ מתפנה, והעבודה מתרכזת שם. ככה עובדים בעולם האמיתי, כי זה נכון ונוח יותר.
בענן גם משתלבת לה בינה מלאכותית מאוד מועילה, לבדיקת מהימנות, לעידוד קריאה, ליצירת שאלונים אוטומטית… שווה להעמיק.
לסיכום – צעד שלישי: להכין קבוצות לימוד/כיתות בסביבת הענן שלי. להזמין את התלמידים, ולהתחיל להעלות לשם חומרי למידה שממילא הכנתי לכיתה. לחשוב על משימות שבעצם יכולות להיות יותר מוצלחות בדיגיטלי, ולהעביר משם. להזמין את התלמידים לתקשר דווקא שם. להתקין בפלאפון את החשבון הארגוני ואת האפליקציה.
מישחוק, כיף וחוויות
לא נעצור כאן! חייבים גם לכייף ולגוון את הלמידה. יש המון כלים לעורר מעורבות (קלאסרומסקרין, אפילו בלי מכשירי קצה – פליקרס), להדליק את התלמידים, לגרום להם ליצור (קנבה, פאוארפוינט, פאוטונס), לתרגל שוב ושוב בלי להרגיש (קוויזיז, וורדוול), לעשות הערכה קצת אחרת (לייבוורקשיטס) ועוד ועוד.
לכל מורה יש ארגז כלים שפועל לו, שהוא פגש ומכיר. תגדילו לאט לאט בלי לחשוש, נסו עם התלמידים, ותראו מה מוצלח. יש ים, אל תילחצו. קחו מה שטוב לכם! ותראו מה כיף לתלמידים שלכם. מרענן את ההוראה וגורם לתלמידים לחכות לשיעור הבא איתכם.
לסיכום – צעד רביעי: להכין ארגז כלים, ולמלא אותו בקצב שלכם.
למידה
ומה אם אני לא יודעת איך ולא מכירה חלק מהכלים שכתבת פה?
הכי סבבה בעולם. אנחנו מורים כי אנחנו אוהבים למידה… יש המוני חומרים מקסימים ביוטיוב, תשובה לכל שאלה (ובעברית!). במיוחד בתחום התקשוב, מישהו כבר סידר על זה סרטון.
- ספקי התל”פ מארגנים הדרכות מדי פעם. אפשר לבדוק מול ההנהלה.
- קבוצות המורים מלאות הזדמנויות למידה.
- יש לא מעט השתלמויות בתחום התקשוב. רכזי התקשוב יכולים לעדכן אתכם, אם הם יידעו שיש ביקוש.
- אצל אפרת מזרחי מעטוף תמצאו אנציקלופדיה של הדרכות על כלי תקשוב מכל הסוגים. אפשר לעשות חיפוש ולראות אילו הדרכות היא ריכזה שם.
וכל מה שכתבנו כאן, נכון שבעתיים לסייע למורה חדש בבית הספר, שכנראה לא מכיר את הכל. לתת לו יד, לסייע ולהכיר לו.
