בעצם אין לי מושג למה אף אחד לא מדבר על דרופבוקס פייפר. זו חלופה אלגנטית להפליא לגוגל דוקס, שהושקה לפני תשעה חודשים ע”י דרופבוקס. אף אחד לא מכיר אותה, וזה בזבוז אדיר.

גוגל דוקס היה פה ראשון, ואין להמעיט בערכו. הוא גילה לנו שאפשר ליצור מסמכים ישר בדפדפן באופן מקוון, לערוך קובץ בו זמנית עם עמיתים, לחסוך גרסאות ושליחת צרופות כבדות… הוא כל כך שימושי עד שהצליח לפרוץ גם אל הרוב החושש מטכנולוגיה. לקראת אסיפת הורים אני מכינה קובץ עם פריסת השעות, וההורים מצליחים להיכנס ולהשתבץ בלי בעיות. רוב המורים יודעים ליצור בעצמם מסמך שיתופי כזה, ומעדיפים זאת על פני החלופות… החלקים המתקדמים יותר – פרסום מסמך באינטרנט והטמעתו, תוספים לדוקס וכדומה – פחות נפוצים עדיין.

ומהו דרופבוקס פייפר?

זוהי תכונה חדשה יחסית שהופיעה בתוך דרופבוקס. כרגע היא בגרסת בטא, ויש לבקש גישה אל השירות. הרעיון זהה לדוקס – הביצוע מוצלח יותר מהרבה בחינות. העיצוב מינימליסטי לגמרי. בפתיחת מסמך מקבלים מסך לבן לגמרי. הנחת העכבר בנקודה כלשהי תפתח תפריטון מרחף (דומה לגרסאות 2010 ומעלה של אופיס) ותאפשר הוספה של פריט.

• אפשר להוסיף טקסט, לעבות, להטות ולמתוח קו. לבחור רמות (רק 2 סוגי כותרת, וטקסט רגיל), בולטים וצ’קליסט.
• כיף להוסיף תמונות. התמונות מתווספות בקלות ובמהירות מדהימה גם בהדבקה מהלוח. כל תמונה נוספת פשוט מתארגנת לגלרייה לצד האחרות. לחיצה מאפשרת לצפות בתמונות בהגדלה.
• קישורים חכמים. זה כידוע עיקרון מאוד חשוב בעיני. הדבקת לינק ליוטיוב או סאונדקלאוד תדביק פנימה את הסרטון כולו (בלי להטמיע, בלי קוד). אבל לא רק סרטונים ושירים. גם קישור למסמך ששמור בתיקיית הדרופבוקס או הדרייב יהפוך לתצוגה מקדימה נחמדה.
• אפשר לכתוב קוד.
• טבלאות – בסיסי  אבל נוח ואינטואיטיבי.
• אימוג’ים – לוחצים : ותפריט אימוג’ים חמוד נפתח. גם בהערות השוליים יש סמלים חמודים.
• אינדקס אוטומטי נוצר (מתחבא משמאל) על סמך הכותרות שהגדרנו בעבודה על הקובץ. כל כותרת יכולה להפוך לסימניה.

לסיכום: העבודה בפייפר זורמת מאוד, עובדים ברצף בלי ללחוץ כמעט על כפתורים. הפריטים שמוסיפים מתארגנים לבד ומסתדרים לתוצר נוח ואסתטי. נוח לנווט במסמך. כך פייפר הופך בקלות לבסיס לעבודה קבוצתית – מרכזים בו קבצים ומשאבים לעבודה, מפתחים רשימות ומסמנים מי סיים, הערות על כל פריט וכן הלאה.
מה היתרונות של דוקס?
לדוקס יש עדיין כמה יתרונות, מעבר לעובדה הראשונית שהוא מוכר ורוב האנשים רגילים אליו ולא נרתעים מפניו.

• תמיכה בכתיבה מימין לשמאל.
• כמה פונטים (יש לציין שגם בדוקס אין מספיק!) ושינויי צבע לטקסט, לרקע הטבלה.
• שיתוף גם לאנשים בלי סיסמא – יתרון קריטי כשמדובר בתלמידים. בדוקס אפשר לפתוח הרשאות עריכה לכל מי שמקבל את הקישור. בפייפר – חייבים חשבון דרופבוקס כדי לערוך (לצפות אפשר גם בלי חשבון).
• אפשר להטמיע מסמך ואפילו תיקייה בתוך אתר אחר.

ימים יגידו אם הפייפר יתפוס. אני משתמשת בו כדי לארגן לעצמי חומרי למידה, ובקייטנה הדיגיטלית ניצלתי את השיתופיות והגמישות שלו – אירגנתי שם את קבצי ההוראות של כל שיעור, צ’קליסטים, סרטוני סיכום והעשרה, ובמיוחד נהניתי להוסיף גלריות של חיתוכי מסך בקלילות פנימה. הילדים כבר ידעו לחפש שם את התוצרים שלהם, שניות אחרי ששיתפו איתנו בתוך המערכת הסגורה. אם זה היה אפילו טיפה יותר מסובך – לא הייתי מספיקה לבצע זאת תוך כדי.
ממליצה להתנסות. לדעתי Dropbox Paper הוא כלי שבנוי עם הרבה מבט קדימה, ומשוחרר מהרבה תפיסות מקובעות בסגנון מייקרוסופט. תצחקו, אבל לי זה מרגיש קצת עתידני…