טוב, הכי הגיוני בעולם: בואו ניתן לAI לכתוב עבורנו את מערכי השיעור.

התחלתי בבקשה לעזרה – מקלוד, שהוא מודל השפה הכי טוב בעברית כרגע. בהמשך עברתי גם אל בארד ובינג, בעיקר כדי לשפר את העבודה עם קישורים: רציתי לקבל המלצות למדיה והדמיות שיעשירו את השיעור (כולם נתנו לי קישורים שבורים; בינג היה קצת פחות גרוע). בהמשך ניסיתי מהצד השני: לתת לינק להדמיה, ולבקש מהAI לבנות מערך שיעור מיטבי.

מבחינת המערך עצמו, קלוד היה הכי אינטליגנטי, נתן רעיונות יצירתיים. בארד נתן מערך ארוך אבל מאורגן מאוד, עם ניסוח מפורט של הוראות לתלמידים. זה יתאים למי שנוח לו עם הפירוט. בינג היה איטי אבל ידע לקשר אותי אל מקורות – באנגלית בעיקר, שבהם יכלתי לטייל הלאה. אף כלי לא נתן קישור ישיר שבאמת פתר מיידית את הצורך.

הנה הפרומפט הראשוני:

מה אני צריכה לומר לך כדי לקבל מערך שיעור מעולה, יצירתי וחדשני?

בעיקר חשוב לי שהתלמידים יהיו מעורבים ואקטיביים; שתהיה דינמיקה קבוצתית וחברתית; תוצר שהתלמידים עבדו עליו; ותוכן ויזואלי שעוזר להמחיש. ההנחיות לביצוע צריכות להיות מפורטות ומנוסחות ישירות לתלמידים. הנושא שלי הוא היבטים מדעיים בחג החנוכה, והתלמידים בכיתה ט. אני אשמח אם משולב גם ניסוי או התנסות

טבלת השוואה

קלוד	בינג	בארד
מערך אינטליגנטי ותמציתי	מערך מתאפיין בשמרנות מסויימת, ריכוזיות. תמציתי.	מערך מאורגן מאוד, אבל ארכני
הקישורים שהוא מספק שבורים.	הקישורים לא תמיד רלוונטיים	הקישורים לא עובדים – גם כאשר ביקשתי בפירוש, נתן לינקים לא לחיצים. העתקנו אותם, והם היו 404.
הוא לא יודע לקבל לינק להדמיה ולתת עליו מערך, הוא לא יכול להיכנס ללינקים.	יודע לקבל לינק להדמיה. ולבנות על גביו מערך.	יודע לקבל לינק להדמיה. ולבנות על גביו מערך.
נותן לינקים לאתרים בעברית, אבל הלינק הישיר לא עובד. צריך להיכנס לאתר ולעשות חיפוש עצמאי מעצבן גם שהקישור לא נפתח לבד בכרטיסיה חדשה…	נותן הצעות נוספות, לא בהכרח קיימות. גם במשימת ש.ב. חייבים לבדוק אותו. נותן הצעות שחלקן עובדות, אבל רק לאתרים באנגלית. ביקשתי פעילות אינטראקטיבית וקיבלתי טקסטים ארכניים.	ביקשתי מבארד לינקים, כולם הזיה. חבל.
ש.ב – יודע לתת רעיונות יצירתיים. צריך לפרט כדי לקבל הנחיות מנוסחות לתלמידים	איטי יחסית בעברית. עובד רק כאשר החלון פתוח.  מגיע לפעמים למצב ג’יבריש בלתי נשלט. יותר שגיאות עברית באופן יחסי	העתקה והדבקה מבארד מאיינת את הארגון – הבולטים והמיספור.

עוד נקודות:

נסיון להצלבה – לתת מערך של קלוד ולקבל העשרות מבארד – לא עזרו. הלינקים של בארד שבורים כמו קלוד.

בכל המקרים, הנסיון של הכלי לתת לי פעילות אינטראקטיבית לא עבד. לכן צריך כנראה להתחיל מלינק להדמיה ומשם להמשיך לבקש מערך (זה יעבוד רק עם בארד ובינג)

 

טיפים:

• תמיד לכוון לקהל יעד (יש שממליצים לציין את גיל הלומדים, ולא רק “כיתה ז”).
• למקד תחום דעת ונושא ספציפי, ולא “אנרגיה” באופן כללי, יניב שיעור איכותי יותר.
• לא להתבייש לבקש שיפורים. “תן לי מערך יותר מפעיל”. “אני רוצה שהתלמידים יחשבו חשיבה מסדר גבוה”. “אני רוצה משימה דיפרנציאלית”. תנו לAI להגשים לכם חלומות פדגוגיים.

והנה הדוגמאות והתוצרים, תבדקו בעצמכם:

קלוד: 

 היבטים מדעיים בחג החנוכה לתלמידי כיתה ה’:

נושא: “סוד השמן בנס חנוכה – ניסוי מדעי”

מבנה השיעור:

4. הקדמה קצרה על הנס המדעי שבדלקת השמן.
5. חלוקה לזוגות או קבוצות קטנות.
6. כל קבוצה מקבלת ציוד לניסוי: כוסות זכוכית, שמן, פתילות, מצית. 
7. הנחיות מפורטות בדף לתלמידים:

– שפכו כמות קבועה של שמן לכל כוס

– הדליקו פתילה באורך קבוע ומדדו כמה זמן היא דולקת

– הוסיפו פתילות נוספות כל פעם ומדדו את הזמן

– רשמו את התוצאות בטבלה

 

5. דיון קבוצתי: מה קרה לזמן הדלקת הפתילות ככל שהוספנו עוד ועוד? כיצד זה קשור לנס חנוכה?

 

6. סיכום על ידי המורה: הסבר הקשר בין הניסוי לנס חנוכה, וההיבט המדעי של שמן שמספיק לזמן ארוך יותר מצפוי. 

 

7. יצירת פוסטר מסכם בקבוצות עם התוצאות והסבר הניסוי. 

 

8. תליית הפוסטרים והצגה לשאר הכיתה.

 

הצעות להוספת גיוון טכנו פדגוגי: (קישור אחד שכן עבד!!. חב”א)

הדמיה – חלקיקי שמן ומים. אפשר ללחוץ על הנגן ולראות את המשיכה והדחייה בין סוגי החלקיקים.

https://lab.concord.org/interactives.html#interactives/samples/1-oil-and-water-shake.json

 

בארד:

נושא השיעור: כיצד שינויים בסביבה משפיעים על אוכלוסיות

כיתה: ז

מטרות השיעור:

• להבין את המושגים “אוכלוסייה” ו”סביבה”

• ללמוד כיצד שינויים בסביבה יכולים להשפיע על אוכלוסיות

• לפתח חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות

• לעודד שיתוף פעולה ועבודת צוות

משאבים:

• מחשבים עם גישה לאינטרנט

• סימולציה “Building a Dam” (https://concord.org/hioh/build-dam/)

הקדמה:

• פתח את השיעור בשיחה עם התלמידים על המושגים “אוכלוסייה” ו”סביבה”.

• שאל אותם מה הם יודעים על הקשר בין שני המושגים הללו.

פעילות:

• הנח לתלמידים לשחק בסימולציה “Building a Dam”.

• ניתן לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות של 2-3 תלמידים.

• לאחר שהתלמידים שיחקו בסימולציה, הנח להם לענות על השאלות הבאות:

• מה קרה לאוכלוסיות הדשא והארנבות לאחר שבניתם את הסכר?

• מה הסיבה לשינויים שראיתם?

• מה היו ההשפעות של שינויים אלו על הסביבה?

דיון:

• התכנסו ככיתה לדיון בתשובות של התלמידים.

• שאל את התלמידים שאלות נוספות על מנת להעמיק את ההבנה שלהם את הנושא.

• לדוגמה, אתה יכול לשאול אותם:

• מה היו ההשלכות של שינויים אלו על ארנבות בודדות?

• מה היו ההשלכות של שינויים אלו על האוכלוסייה הכללית של ארנבות?

• מה היו ההשלכות של שינויים אלו על הדשא?

פעילות יצירתית:

• הנח לתלמידים ליצור יצירה אמנותית או כתובה המבוססת על הנושא של השיעור.

• לדוגמה, הם יכולים לכתוב סיפור על ארנבת בודדה ששרדה את שינויי הסביבה, או לצייר תמונה של הדשא והארנבות לאחר שבניתם את הסכר.

סיכום:

• סיכום את השיעור וחזק את העיקרים שלמדתם.

• שאל את התלמידים מה הם למדו מהשיעור.

הערות:

• ניתן להרחיב את השיעור על ידי הוספת פעילויות נוספות, כגון:

• ניתוח נתונים מהסימולציה

• השוואה בין תוצאות של ניסויים שונים

• מחקר על שינויים סביבתיים אמיתיים

דינמיקה חברתית:

• פעילות זו מעודדת דינמיקה חברתית רבה. התלמידים עובדים בצוותים קטנים כדי לשחק בסימולציה ולענות על השאלות. הם גם צריכים להקשיב זה לזה ולשתף פעולה כדי ליצור את היצירה האמנותית או הכתובה.

• ניתן עודד עוד יותר את הדינמיקה החברתית על ידי מתן משימות ספציפיות לכל תלמיד בקבוצה. לדוגמה, ניתן לחלק את התלמידים לתפקידים כגון:

• יו”ר – מנחה את הדיון

• כותב – מתעד את התשובות של הקבוצה

• צייר – יוצר את היצירה האמנותית

• ניתן גם לעודד את התלמידים לדבר זה עם זה על הנושא של השיעור. לדוגמה, ניתן לשאול אותם שאלות כגון:

• מה אתה חושב שהיה קורה אם היינו בונים סכר אחר?

• מה אתה חושב שהיו ההשלכות של שינויים אלו על העולם האמיתי?

ש.ב: (בפרומפט נפרד)

משימה לשיעורי הבית

נושא: כיצד שינויים בסביבה משפיעים על אוכלוסיות

כיתה: ז

מטרה:

לתרגל את הידע וההבנה של התלמידים בנושא של שינוי סביבתי ואוכלוסיות

• הנחיות:

• חפשו מידע על שינויים סביבתיים אמיתיים, כגון שינוי האקלים, זיהום או הפחתת משאבי טבע.

• כתבו סקירה קצרה על השינויים הסביבתיים שאתם מצאו.

• הסבירו כיצד שינויים אלו משפיעים על אוכלוסיות.

• הוסיפו מחשבות משל עצמכם על ההשלכות של שינויים אלו.

דוגמה:

 

שינויים סביבתיים אמיתיים:

• שינוי האקלים

• זיהום אוויר

• זיהום מים

• הפחתת משאבי טבע

השפעות על אוכלוסיות:

• שינוי באוכלוסיות של צמחים ובעלי חיים

• התפשטות מחלות

• עלייה בהגירה

• פגיעה בבריאות האדם

מחשבות משל עצמי: שינויים סביבתיים הם בעיה חמורה שיש לה משמעות רבה על העולם שלנו. חשוב להבין את ההשפעות של שינויים אלו על אוכלוסיות כדי שנוכל למצוא דרכים להתמודד איתם.

הנחיות להערכה:

• הסקירה צריכה להיות כתובה בצורה ברורה ומסודרת.

• היא צריכה להציג מידע מהימן על שינויים סביבתיים אמיתיים.

• היא צריכה להסביר כיצד שינויים אלו משפיעים על אוכלוסיות.

• היא צריכה לכלול מחשבות משל עצמכם על ההשלכות של שינויים אלו.

טיפים:

• כדי למצוא מידע על שינויים סביבתיים אמיתיים, תוכלו לחפש באינטרנט, בספריות ובמוזיאונים.

• בעת כתיבת הסקירה, הקפידו להשתמש במקורות מהימנים, כגון מאמרים מדעיים, אתרים של ארגונים סביבתיים או ספרים.

• השתמשו בנתונים ומחקרים כדי להוכיח את הטענות שלכם.

• היו יצירתיים ושתפו את מחשבות משל עצמכם על ההשלכות של שינויים אלו.

 

בינג:

מטרת השיעור: לחקור את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של בניית סכר בנהר.

פעילות קדימית: להציג לתלמידים את הסימולציה בניית סכר ולהסביר את המטרות והכלים שלה. להפעיל את הסימולציה ולהראות איך הסכר משפיע על זרימת המים, על החיות המקומיות, ועל האנשים החיים באזור. לשאול את התלמידים מה הם חושבים על היתרונות והחסרונות של בניית סכר בנהר.

פעילות ראשית: לחלק את התלמידים לשתי קבוצות: אחת שתייצג את התומכים בבניית הסכר, ואחת שתייצג את המתנגדים לבניית הסכר. לתת לכל קבוצה זמן לחקור את הסימולציה ולאסוף נתונים וטיעונים לתמיכת העמדה שלה. להכין דיון בין הקבוצות, בו כל קבוצה תציג את הטיעונים שלה ותענה על השאלות וההתנגדויות של הקבוצה השנייה. להנחות את הדיון באופן נאוטרלי ולעודד את התלמידים להיות קשובים, מכובדים, וביקורתיים.

פעילות סיכום: לבקש מכל תלמיד לכתוב סיכום קצר של הדיון, בו יציין את העמדה שלו לגבי בניית הסכר, את הטיעונים העיקריים ששמע, ואת הנקודות החשובות שלמד. לבקש מהתלמידים להעלות את הסיכומים שלהם לפורום אינטרנטי או לשתף אותם עם הכיתה באופן אוראלי. להגיב על הסיכומים ולהדגיש את היבטים המעניינים או המפתיעים של הדיון.

משאבים נוספים: אם אתה רוצה להעמיק את השיעור או להתאים אותו לצרכים שלך, אתה יכול להשתמש במשאבים הבאים:

• • תוכנית שיעור על בניית סכר בנהר קולומביה – תוכנית שיעור מפורטת ומותאמת לתקן הלימודים הלאומי של ארצות הברית, שמשתמשת בסימולציה דומה לזו שביקשת.
  • פעילות על ההשפעות הסביבתיות של בניית סכר – פעילות שמאתגרת את התלמידים לחשוב על ההשפעות הסביבתיות של בניית סכר על המים, האדמה, האוויר, והחיות, ולהשוות בין סכרים שונים בעולם.

• סרטון על ההיסטוריה והפוליטיקה של בניית סכרים – סרטון קצר שמסביר את הרקע ההיסטורי והפוליטי של בניית סכרים בעולם, ואת הסיבות והמוטיבציות של המדינות והארגונים המעורבים בהם.

 

ש.ב:

אחרי שהשלמת את השיעור על בניית סכר בנהר, אני רוצה לתת לך משימה לשיעורי הבית שתעזור לך לחזק את הידע והמיומנויות שלמדת. הנה המשימה:

• בחר סכר אחד שנבנה בעולם, וחקור את ההיבטים הבאים שלו:

• מה המטרה של הסכר?

• מה החומרים שנעשה מהם הסכר?

• מה ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של הסכר על האזור הסמוך?

• מה היתרונות והחסרונות של הסכר?

• כתוב דו”ח קצר שמסכם את הממצאים שלך, והוסף מקורות למידע שהשתמשת בו.

• הצג את הדו”ח שלך לכיתה באופן אוראלי או כתוב, והגב על הדו”חים של החברים שלך.

אני מקווה שהמשימה הזו תהיה מעניינת ומאתגרת עבורך. אם אתה צריך עזרה או השראה, אתה יכול להשתמש במשאבים הבאים:

• רשימת סכרים בעולם – רשימה של סכרים שנבנו בשונה ארצות ויבשות, עם פרטים על המיקום, הגודל, המטרה, וההיסטוריה שלהם.

• סרטון על ההיבטים הסביבתיים של בניית סכרים – סרטון שמסביר איך בניית סכרים משפיעה על המים, האדמה, האוויר, והחיות, ומה הן האתגרים והפתרונות שניתן להציע.

• סרטון על ההיבטים החברתיים של בניית סכרים – סרטון שמסביר איך בניית סכרים משפיעה על האנשים החיים באזור, ומה הן ההשלכות הכלכליות, הפוליטיות, והתרבותיות שלהם.