כבר שנה שאני עמוק בתחום של סביבות הענן – במקביל לעבודה שלי כמחנכת ורכזת, הצטרפתי ליחידת סביבות ענן לחינוך במשרד החינוך, אצל יעל גרינשפון המדהימה. עם כל הקורונה ואתגרי הלמידה מרחוק, לא כל כך היה זמן לעצור, לחשוב ולכתוב הסבר שיבהיר במה מדובר. אז הנה.
העננים לעומת מוודל וLMS – תקשורת
יש כרגע בשוק שתי סביבות ענן לחינוך רציניות – מבית גוגל ומבית מיקרוסופט. בשני המקרים מדובר בכלי שנבנה עבור חברות עסקיות, ואז הוסב לצרכי חינוך: עבר התאמות לילדים ולמורים ובעיקר התחייבות של החברות שלא לכרות מידע אודות התלמידים, ולא להכניס פרסומות למשל.
בשתי החברות מדובר בחבילת יישומים שמחוברים ביניהם, כך שמתאפשר מעבר חלק ועבודה עם אותם אנשים.
כאשר בית ספר מתחבר לסביבת ענן לפי בחירתו, נוצרים בעצם משתמשים – כל התלמידים והמורים, כך שהם יכולים לתקשר ביניהם בלי צורך להכיר את הכתובת או מספר הטלפון. אפשר פשוט לכתוב את שמו של המורה או התלמיד ולשלוח אליו את ההודעה או השיתוף.
בעבר שלטה בשוק מערכות ניהול הלמידה (LMS) מערכת “קוד פתוח” של מוודל Moodle, שהיתה משוכללת ואיפשרה לכל מוסד לימודי לפתוח סביבה להגשת משימות, להערכה מקוונת והנגשת חומרי למידה. בדרך כלל השתמשו בה רק במוסדות ללימודים גבוהים משתי סיבות – א. המורכבות הגבוהה יחסית לתפעול מצד המרצה (באוניברסיטאות בעצם נתנו למרצים הכשרה ייעודית ותמיכה רצופה), וב. המבנה הכבד יחסית שלא מעודד תקשורת קבוצתית אלא מינימום מגע בין הלומד למלמד, הדיבור ממוקד סביב התחום הלימודי בלבד. מוודל פחות מתאים ללומדים צעירים שצריכים עזרה במהלך הלימוד, קשר צפוף עם החברים וכן הלאה, למרות שיש בתי ספר שעובדים איתו.
לעומת כלי תקשוב “רגילים”
כדי להתאים ללומדים צעירים, התפתחו מערכות עם יחידות תוכן (הדמיות, שאלות, משחקונים) שיש בהם מערכת LMS פנימית – המורה משייך משימה, התלמיד מבצע, מגיש ומקבל ציון שבחלקו אוטומטי ובחלקו ע”י בדיקת המורה. ספקי תוכן כאלו נמצאים בשימוש רחב ויש בהן תכנים לימודיים מוצלחים, אך בחלקם הרכיב של הבדיקה פחות מפותח והוא מסורבל למדי.
מלבד ספקי התוכן המוכרים בארץ (מטח- הילקוט הדיגיטלי, אופק; סנונית – גלים; עשר אצבעות, עת הדעת, ועוד רבים), יש בעולם שלל כלים שמכילים 1. מחולל משחק או דף אינטראקטיבי, 2. מאגר תוכן שנוצר ע”י מורים, 3. רכיב בדיקה ומתן ציון או משוב. אפשר למנות ביניהם את וייזר מי ולרגו הישראליים, את קוויזיז וקוויזלט, וורדוול, לייבוורקשיטס ועוד ועוד. בכל אלו נוח למורה לקחת תוכן מוכן, להתאים אותו לצרכי הלומדים הספציפיים בכיתה הפרטית שלו, לשייך לתלמידיו.
החיסרון – מרוב כלים לא רואים את היער, אין מקום אחד מרכזי בו מרוכזות הפעילויות; וגם – עדיין חסר המרכיב של התקשורת הפשוטה בין המורה לתלמידים, ובינם לבין עצמם.
סביבות הענן נותנות מענה לשני האתגרים.
אחת – הן מהוות נקודת יציאה לכלים אחרים מכל סוג, ומול חלק מהכלים יש להן ממשק שמפשט את תהליך הכניסה (כניסה באמצעות גוגל /365) ואת תהליך ריכוז הציונים (עדיין לא נפתר הסרבול של הבדיקה).
ושתיים – בתוך הענן ניתן לקיים תקשורת מגוונת סביב המשימות. בכתב, בהקלטה ובוידאו – סינכרוני וא-סינכרוני.
שימוש בסיסי לעומת מתקדם
אצל מורים רבים שצנחו לתוך הלמידה מרחוק בלי הרבה הכשרה טכנולוגית מוקדמת, יש רתיעה מובנת מכניסה לסביבה חדשה. מצד שני, הם כן מתלהבים לראות כלי תקשוב “נוצצים” שמאפשרים לעשות דברים מדליקים ויפים. הבעיה היא שכך אנרגיית הלמידה של המורים הללו מופנית לדברים “חד פעמיים” במקום לפתרון מהותי.
לדעתי חשוב קודם כל להכיר את סביבת הענן בתור פלטפורמה שהיא מקום אחד, ממנו יוצאים אל פעילויות שונות, ואליו חוזרים. ממה שראיתי, בבתי ספר בהם אין הגדרה ברורה של “מקום אחד” נוצר פיזור, כל מורה שולח את התלמידים אל כלי אחר – שזה מצוין ומגוון – אבל התלמיד לא מצליח לדעת בבהירות מה מצופה ממנו, מאיפה להתחיל ומה לעשות. הודעת ווטסאפ אינה מתאימה, שכן היא נבלעת מתחת לשאלות רבות. התוצאה היא עומס כבד על המורה שעונה שוב ושוב על אותן שאלות, על ההורים שנדרשים לתווך לילד כל שיעור מחדש ולתת לו מענה לשאלות – כי המורה מוצף ואין דרך לשאול את החברים. בדרך הזו התלמידים הביישנים יותר ואלו שאין להם תמיכה חזקה ורצופה בבית – פשוט נופלים ומפסידים.
בבתי ספר שהחליטו על שימוש עקבי בסביבת ענן, התלמיד יכול לעבוד באופן עצמאי. המקצועות השונים מופרדים, יש מקום לשאלות ולהבהרות, וגם מי שמגיע מאוחר יותר (בגלל מיעוט מסכים בבית למשל) עדיין יכול להתמצא ולהשלים. המורה יכול להחליט על זמנים שבהם הוא זמין- ועל זמנים בהם הוא לא.
מורים שחוששים מהאתגר הטכנולוגי, יכולים להשתמש בסביבת הענן ברמה הבסיסית ועדיין להשיג את המטרה של “מקום אחד” – לתקשורת ולסדר היום. מי שכבר שולט – יכול להתקדם ולהפיק מהענן הרבה מעבר.
עדכונים וחידושים
בזמן הקורונה עלה פתאום צורך שעד כה היה בשוליים- מפגשי הוידאו. זום כמובן תפסה את הבכורה די מהר, בתור חברה שמוצר הדגל שלה הוא מפגשי וידאו. הם היו מוכנים לאתגר, ומשרד החינוך פתח עבור המורים חשבונות נוחים. אבל מפגשי הזום לא די מאובטחים, וזו לא סביבה עם משתמשים קבועים אלא מתחלפת כמו חדר במלון. הפצת הקישור למפגש זום עלולה לאפשר לאורחים לא רצויים להיכנס להזיק.
גוגל ומיקרוסופט זיהו את הצורך ושיכללו את מפגשי הוידאו דרך סביבות הענן, כמו גם התאמות נוספות למגזר החינוך. שווה להתעדכן בשינויים – דרך הבלוג של שי ניסן לגבי 365, ודרך הערוץ של אדיר ברטוב לגבי גוגל.
שיתופיות
מאז החל גל הקורונה, כולנו לומדים. כיף! הלמידה אינה נחלת התלמידים בלבד, והמורים עושים קפיצה מאתגרת מאוד, ולומדים המון דרכים חדשות לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב- ללמד. בלמידה טובה יש כמה עקרונות: דיפרנציאליות – כל מורה לומד בקצב קצת אחר וצריך דברים אחרים. חקר- מותר ל’העתיק’ ולגלות, לחקור ולנסות דרכי הוראה והערכה ולבדוק מה עובד. שיתופיות – כשלומדים יחד בלי תלות במנחה יחיד אלא נעזרים אחד בשני – יש חדוות למידה והרגשה של חוסן. הידע של כולם מתחבר.
לכן כדאי לדאוג בענן, ליד קבוצות הלימוד מתמטיק ובהיסטוריה, גם לקבוצה של “חדר מורים”, שבה מרכזים ידע ורעיונות, משתפים באתגרים ובנצחונות. אפשר לפתוח גם קבוצה של “ארגז חול” שבו המורים יכולים לעשות ניסויים אמיצים.
איך מתחברים
עד השנה, סביבת הענן של מיקרוסופט היתה נגישה לרוב רק לרשויות מקומיות שיצרו קשר עם חברה חיצונית בתשלום, וסביבת הענן של גוגל – רק לבתי ספר שפתחו באופן עצמאי, שילמו על דומיין וניהלו לבד את המשתמשים. השנה, משרד החינוך הפעיל את יחידת סביבות ענן לחינוך על מנת לתת פתרון נוח ללא עלות לבתי הספר, עם כניסת תלמידים בעזרת סיסמת הינשוף – ההזדהות האחידה. לוח הזמנים של המשימה המאתגרת התקצר מאוד בגלל מצב החירום של הלמידה הממושכת מרחוק, שכמובן הגדילה מאוד את הביקוש לסביבות הענן.
תהליך ההתחברות פשוט- רכז התקשוב או המנהל פונה אל הרפרנט המחוזי ונרשם, ותוך כשבוע מקבל הודעה שבית הספר מחובר לסביבה. יחד עם ההודעה, בית הספר מקבל ערכת הטמעה שמכילה הדרכות והסברים מדורגים במטרה שכל קהילת בית הספר תפיק את המירב מהסביבה.
אחרי שכל המשתמשים של בית הספר נוצרו- אפשר להיכנס עם ההזדהות! הכנו מדריכי “סיור צעד צעד” על שלבי ההתחלה. תצטרכו קישור כניסה מתאים למחוז שלכם, כדאי לוודא שיש לכם כפתור כניסה באתר בית הספר. המורים יוצרים קבוצות לימוד, ומזמינים את התלמידים פנימה. בתוך קבוצת הלימוד יוצרים מטלות, דיונים, שמים קישורים להסברים, פעילויות מתוקשבות ונותנים מקום לשאלות ולפעילויות חברתיות.
לסיכום
סביבות הענן הן פתרון מצוין שמשתלב בלמידה רגילה בתור דרך להרחיב את גבולות הכיתה, לקיים פרוייקטים ארוכי טווח ותקשורת מגוונת סביב תוצרים.עוד יותר מכך, בלמידה מרחוק – הן כבר צורך חיוני על מנת לקיים שגרת למידה וסדר יום, אקלים ועבודה עם קבוצות משתנות של לומדים ומורים.
2 מחשבות על “מה זו סביבת ענן בעצם?”
הי,
קוראים לי טובה טוקר ואני רכת תקשוב בבית ספר חנ”מ ברמה בינונית יסודי בבני ברק.
לרב התלמידים שלנו לאין נגישות לרשת בבית וכן אין יכולת שימוש עקב מגבלות פיזיות ושכליות.
בכ”ז חשבנו על בניית מאגר אינטרנטי לימודי שיתן מענה לצרכי הצוות – שמירת חומרים לפי רמות, הודעות לצוות – חדר מורים, וכן לשימוש חלק מההורים,
רציתי לדעת האם ענן סביבות תוכן נותן את המענה לצרכים שלנו או שיש כלי אחר שמתאים יותר?
תודה רבה,
טובה
טובה, אכן נשמע שסביבת ענן תתן לכם מענה. רק לא לעניין מול ההורים, כי השותפים הם התלמידים והמורים וההורים הם חיצוניים לענן.