אחרי כמה וכמה אתרי WIX, ואפילו קורס דיגיטלי למשרד החינוך על הפלטפורמה החמודה הזאת, פניתי השבוע ובניתי אתר “אמיתי” יותר. האתר הוא על ד”ר עמנואל וליקובסקי ושיטתו לגבי הכרונולוגיה של מצרים לעומת ישראל. בעלי הוא הנין, וקרוי על שמו. השיקול המרכזי היה בקידום האתר, שכן היה לנו אתר קיים בדומיין אחר, שנגנב (מילא אם היו רק קונים את הדומיין, אבל לקחו את כל הטקסטים במשובש ושיבצו בפנים פרסומות לקזינו). כעת אנחנו צריכים שהאתר החדש יגבר על הקודם בתוצאות החיפוש.
הלכנו על WordPress, אבל בניגוד לבלוג זה שמתארח בשרת החינמי שלהם, ובעל מגבלות שונות מבחינת עיצוב וניהול, פתחנו אתר אמיתי. עם חשבון אירוח (לפי הדירוג באתר ההמלצות המעולה של אורי בריליאנט) בו התקנתי וורדפרס, שוב בעזרת קורס ההדרכה החינמי של אורי. הגעתי עם דעות קדומות נגד וורדפרס, בעיקר בגלל שאני לא סובלת שמגבילים אותי ונותנים לי לשנות רק חלקים מתוך הדף, וכל פריט צריך לשנות ממקום אחר (ועכשיו לך תחפש את זה במליון התפריטים של לוח הבקרה. מתיש). ואז קיבלתי מייל מדימה קגנוביץ’ – כותב בלוג מושקע ומשתף המון ידע בצורה קריאה וזורמת – והוא מספר שהוא עובד עם התוסף אלמנטור החדש יחסית. נזכרתי בתוסף שכבר שמעתי עליו ממקורות אחרים אבל לא היה לי רלוונטי בזמנו. המשפט שתפס אותי היה – ממשק שמזכיר את WIX… אם זה אכן תוסף שמאפשר עריכה חופשית, אז למה לא לנסות? אולי דברים השתנו?
אז התחלנו. סיור מקדים באלמנטור נראה באמת מבטיח למדי. בתוך האתר זה היה מאבק, לקח לי זמן להבין מה אלמנטור מאפשר (רמז: הרבה יותר מוורדפרס רגיל, הרבה פחות מוויקס), ואיך לעבוד איתו בצורה יעילה. בוא נאמר שההשוואה לוויקס עדיין קצת מופלגת, שכן העבודה באלמנטור עדיין תלויה ביצירת איזורים וחלוקה פנימית שלהם, ושיבוץ בתוכם של תוכן מתוך מבחר מסוים. זה עדיין לא דומה לחופש הפעולה על גבי המסך של וויקס, שבו ניתן למקם כל אובייקט בכל מקום בלי לחשבן. היתרון הגדול של זה מתבטא ברספונסיביות – אין מה להשוות את התצוגה החלקה במובייל של האתר שנוצר באלמנטור לעומת התצוגה של וויקס. הכל מושפע מאיכות הבניה. אז לוקח יותר זמן, וצריך לעבוד בסדר פעולות מסוים כדי להגיע לתוצאה שרצית.
בוויקס יש לי אפשרות לעשות העתק הדבק לפריטים בין הדפים, ובאופן בסיסי יש חלוקת עמוד עם header וfooter  שנשארים בכל עמוד, ותפריטים מובנים. באלמנטור הם בונים על כך שתמשתמש בתבנית wordpress קיימת, ותערוך בעזרתם רק את החלק המרכזי. מי שרוצה כמוני לערוך על קנבס – כלומר ממצב לבן וריק בלי תלות באף גורם – צריך למצוא פתרון. לקוחות פרו (50$ לאתר יחיד) יכולים ליצור חלקים גלובליים שחוזרים בכל העמודים. אני עדיין לא התאהבתי עד כדי לשלם, ולכן יצרתי עמוד עם הheader שרציתי, שמרתי כתבנית ואותה אני טוענת בתוך כל עמוד חדש. ולגבי תפריט – אני עדיין משתמשת באופציות של וורדפרס, אבל הן לא מתואמות עיצובית עם שאר העמוד מבחינת פונטים למשל.
עוד פונקציה משמעותית שטרם פיצחתי קשורה לשכבות. יש z-index  לכל פריט, שאמור לאפשר הזחה של פריט מעל לאחרים (לאחד ניתן ערך 0, לזה שמעליו – ערך 1 וכן הלאה. סוג של שכבות). אופציה כזאת היא קריטית כשרוצים עיצוב עם תמונות ולא להיתקע לנצח בגריד שטוח וחד מימדי. עוד נגלה איך לעשות את זה…
לסיכום: וויקס הוא שלב בסיסי למי שרוצה לעצב ולתכנן, ולהשתפשף בבנייה. נוחות השימוש אכן מצוינת ומאפשרת בניה מהירה של עמודים שונים. החיסרון הוא שמגיעים די מהר לקצה האפשרויות, ומעבר לעיצוב הרבה מהפונקציות מוגבלות. הם משדרגים הרבה, למשל הוסיפו פורום חדש, אפשרות לעמוד Q&A (שו”ת) ולא כבעבר שהגבילו עד 3 שאלות בלבד… ועדיין בוורדפרס יש את המבחר האמיתי של תוספים והיכולת לשלוט על המאפיינים ההיקפיים של האתר. מהצד השני, צריך לדעת כי וורדפרס דורש יותר עבודה, יש פחות עיצובים גלובליים (על כל אובייקט שוב צריך להגדיר רקע, פונט גלובלי עובד רק לפעמים וכן הלאה) ונדרשת יותר הבנה ומיומנות מאשר בבניית וויקס.
האתר עוד לא גמור, אבל תציצו: http://www.velikovsky.net