בשבתון השנה הכנתי פרויקט, סט של 18 משחקים לרכישת קריאה באנגלית.
בעוד שבוע יש לי יומולדת. מהסוג העגול, 🎁
ואני חולמת להגיע אל 10,000 ילדים שישחקו בזה.
הכי פשוט: קחו את הקישור, ותעבירו אותו אל ילד בסביבות כיתה ג’ שיקר ללבכם. אפשר גם למורה שלו 🧑🏻🏫
חפציה
~~~~~~~~~~~
את ההודעה הזו הפצתי בכל המעגלים שהצלחתי לחשוב עליהם. בכיף גדול, באהבה, אני מארגנת לי יומולדת שווה במיוחד!
לפני 5 חודשים קפץ לי הרעיון לחבר את השיטה של וילק, אותה הכרתי מתחילת דרכי בהוראה, עם הפלטפורמה החדשה שגיליתי – JIGZI. החיבור היה מושלם! ג’יגזי כפלטפורמה נולדה כדי ללמד עברית, תרבות יהודית ישראלית ומעגל השנה את ילדי התפוצות. חמודה, צבעונית, וממש נוחה מהבחינה של הקלטה של הנחיות, צלילים מלווים ועוד. הגעתי אליה עוד לפני שהורמו שערי תשלום שקצת מגבילים את יכולת היצירה (הוגן לגמרי, הפלטפורמה שווה מאוד).
התחלתי לבצע את הטרנספורמציה. הכרתי את השיטה כשלימדתי בבתי ספר לא רשמיים, ושם השיטה מוכרת יותר, גם בחינוך מיוחד וגם בכיתות שלמות, למרות שהיא נוצרה בשיעורים פרטיים 1:1. הגעתי אל פנינה וילק כמה פעמים להדרכות ספציפיות. בגלל שפנינה הסבירה לי מה העקרונות מאחורי הספר והשיטה שלה, ידעתי בערך מה העיקר ומה הטפל. ההמרה של כל מימד היתה מאתגרת – איך אני עוזרת לילד לאתר מראש את כל המילים בטקסט לפני הקריאה, כדי שיגיע לשלב הקריאה יותר ‘מיודד’ ובטוח בעצמו? איך עוזרים לו ללמוד מילים חדשות, אבל בלי להלחיץ? איך דואגים שהוא לא ישכח את האותיות מהשיעורים הקודמים?
תוך כדי התהליך נולד גם הרעיון של החוברת המלווה. היא נראית כאילו מיותרת – מה הבעיה שהילד יפתח מחברת אנגלית ופשוט יכתוב בפנים? קצת חששתי שהיא סתמית, אבל כשהתחלתי לעבוד עם קבוצת הפרטני הראשונה – אני בשבתון, אז הייתי צריכה קצת אופרציה; למזלי המנהלת ורכזת האנגלית הכי מפרגנות ואלופות, ובמיידי נתנו לי קבוצה של כמה חמודות שכבר מרגישות מבואסות על אנגלית – ראיתי שהחוברת חשובה. היא גם נותנת עוגן מעשי ופיזי, וזה לא רק לשחק ולשכוח. יש בה עוגן ויזואלי לסיפורים ליד כל אות. והיא עוזרת לזכור איפה היינו במפגש הבא. היא מתמלאת ונותנת תחושת התקדמות והספק.
בפרטני ראיתי איך תוך דקות העמדה השלילית שהתחילה עם “אני שונאת אנגלית”, “מכל המשפחה שלי – אני הכי גרועה באנגלית”, “לא יילך לך איתנו”. וכל כך מהר הפכה לעיניים ממוקדות במסך, כתיבה מושקעת בחוברת, ולהראות אחת לשניה דברים. כמעט כולן קפאו מול המשפט הראשון; זה רגע שכן צריך תיווך. “כן, את יכולה. בואי תקראי”. והקסם של כן, הצלחתי, זה עבד לי! מאז בכל פעם הן שואלות מתי הפעם הבאה. נראה שגם בכיתה יש שיפור ביחס ובמוטיבציה.
המערכת של ג’יגזי נותנת הרגשה טובה, כי אם ניחשת ולא צדקת, היא מתישהו מגלה לך את התשובה. אפשר לנסות שוב. יש כמה פעילויות שמוגבלות בזמן ואפילו מלחיצות, אבל כשצולחים אותן – ההרגשה מעולה. וזה החשוב. פתאום היחס לאנגלית הופך לחיובי. זה כיף ומזמין, ואני מצליחה. ראיתי את זה שוב ושוב.
אחרי כמה שבועות פניתי למורה של בני, שלומד במסגרת צומחת ותורנית, ואין להם מורה לאנגלית. המורה האלוף שלו הסכים לקחת את הפרויקט: הוא בודק את ההתקדמות בחוברות, והתלמידים מתקדמים בבית: חצי שעה פעמיים בשבוע. (בבית הספר אין מחשבים). ההורים אהבו, אמא אחת קצת דאגה אם לא קשה לעודד את הילד לעבוד בבית ועוד על אנגלית. די מהר החשש ירד. כל הכיתה מתקדמת, ובשנה הבאה בע”ה המורה לא יצטרך להתחיל איתם מאפס.
תודה שהקשבתם! מקווה שהמשך הסיפור יהיה שאלפי תלמידים ומורים נעזרים במרחב הזה כחלק מהלמידה; שתלמידים שפיספסו את רכישת הקריאה יוכלו להדביק את הקצב באופן עצמאי, אפילו תוך כדי השיעור (חייבים אוזניות…); שבמגזרים שבהם אין נגישות ללמידת אנגלית יוכלו הורים לאפשר לילדים שלהם להתחיל את הקריאה בגיל צעיר, שבו עדיין קל לקלוט ולהפנים.
תעזרו לי?
~~~~~~~~
בחינם?
כן, זה פרויקט שבתון שלי. תהנו.
למה 10,000?
כי זה עגול ומוגזם. מה אכפת לנו לנסות.
זה עובד?
השיטה המקורית עובדת, פנינה ועוד מורות עבדו איתה עם אלפי תלמידים. הגרסה הדיגיטלית חדשה, אבל כבר הספקנו לבחון אותה עם קבוצות ראשונות של ילדים, וראינו: א. שהם נהנים וממשיכים. ב. שמשהו שם נותן להם תחושת הצלחה ושליטה. ג. הם שיפרו את יכולת הקריאה שלהם. עוד אין לי נתונים. זה חדש.
מצאנו תקלה, טעות או באג!
הו אין כמוכם. תכתבו לי במשוב בתחתית העמוד 🙏
