…הסיבה העיקרית היא שהתלמידות פשוט מאושרות להיכנס פנימה. למען האמת, היססתי הרבה לפני שפתחתי עבורן את הסביבה, מהלך שתלוי בהזמנת מנהל בית הספר. כששוטטתי במערכת בפעמים קודמות לא התרשמתי מהבלוג וההמלצות שהיו קצת מלאכותיים לטעמי, וגם לא מציטוטים של תלמידים שמשתמשים, בסגנון “אבא ואמא לא מרשים לי פייסבוק, אז כיף שיש את ניפגש”. אם זה תחליף כל כך טוב לרשת החברתית, אולי ההורים לא באמת היו רוצים שתיכנסי גם לניפגש?
ניפגש היא סביבת ניהול למידה LMS עם מרכיבים חברתיים מפותחים. החל מלפני שבועיים בערך הסביבה תומכת בכניסת תלמידים עם הסיסמא האחידה של משרד החינוך, מה שחוסך אינסוף בלגן וגרם לי להיכנס שוב לבחינה מחודשת.
מבחינת מבנה הדף, המערכת לא כל כך דומה לסטנדרט שבאופנה. מיקומי הכפתורים וצורת הניווט לא צפויים, כך שטוב שיש סטים של הדרכות ‘מטיילות’ לכל משימה שצריך לעשות. לחץ כאן, ואז מואר איזור אחר במסך – כעת לחץ כאן. די מהר לומדים את העקרונות. בהוספת פעילות הסתבכתי. המערכת מתוכננת כך שכשנותנים לתלמיד קישור, הוא אמור לבצע משהו בתגובה, ולא לעבור סתם לקישור הבא. זה קצת שונה ממה שהתרגלתי. נוסף לזה הסתבכתי עם ההיררכיה של המשימות – איך ליצור יחידה שכוללת פעילויות משנה ובילגנתי הכל. אבל החווייה היתה של למידה, מפני שלאורך כל הזמן ברשימת השיחות משמאל (שבה יש באופן אוטומטי שיחות לקבוצות בהן אני חברה. כך למשל עם כיתת החינוך שלי, עם חדר המורים, וצ’אטים אישיים עם תלמידות) הופיע צ’אט עם התמיכה הטכנית שהסביר לי באורך רוח ראוי לציון איפה עשיתי שטות וענה על שאלותיי.
אחת התכונות המוצלחות היא הפיכת כל קישור או תמונה חיצונית (כן, אפשר להדביק פנימה מהאינטרנט לתוך עורך הטקסט, ולא מוגבלים רק בלהעלות תמונה) למעין כרטיס ניפגש עם מספר סידורי אוטומטי. אפשר לקשר אל הפריט מכל מקום – בתוך צ’אט, בתגובות, בתוך פעילות אחרת, בלי העתקות והדבקות. יש סמל קטן של אטב משרדי שמקפיץ את הכרטיסים האחרונים בהם ביקרתי, כולל תמונות, קישורים וכל דבר שנחשב פריט בניפגש, ומאפשר לבחור איזה פריט להדביק כעת. כבר הספקתי להשתמש בזה המון.
קישור חיצוני שמדביקים בניפגש הופך לחלון מוטמע, שאפשר להרחיב ולעבוד בלי לצאת מהאתר. זה עוזר לתלמידים צעירים, שלא יאבדו את ההקשר בתוך למידה מתוקשבת שכוללת קפיצות בין קישורים. כך המסגרת תמיד נשארת ויודעים איך לחזור אל חוף מבטחים. כלי חמוד נוסף הוא כפתור בשם “עיניים לכאן” שמאפשר למורה בלחיצה אחת להביא את כל התלמידים (בלי תוכנת שליטה) לצפות ברגע נתון בכרטיס מסוים שבו הוא צופה כרגע, כדי לרכז את העבודה. הכלי קריטי, כי למידה כשכל אחד מול מסך נפרד יכולה לגרום למצב שאין עשייה משותפת ולמידה של קבוצה. בדיוק כמו שמורה אומרת בכיתה “כולם אלי”…
המערכת חינמית, מאושרת ע”י משה”ח ופתוחה לבתי ספר. כדי להתאים לאוכלוסיה של התלמידות אצלנו, ביקשתי מ”תמיכה טכנית” הנחמד שיחסום את האופציה לתקשורת בתוך ניפגש עם בתי ספר אחרים, מפני שהרגשתי שאנחנו לא בשלים לזה. תלמידה אחת כבר גילתה את האפשרות להתחבר לקהילות לפי תחומי עניין – חוצות גיל ובתי ספר. הרעיון נחמד אבל יכול לשאוב את הילדים יותר מדי (תחליף פייסבוק אמרנו) וגם לחשוף לתכנים שאנחנו מעדיפים לתווך עדיין… הבקשה התקבלה בסובלנות ונענתה.
ומה עוד… עוד לא התנסיתי בחיפוש המוגן, שמתבצע כמו חיפוש גוגל הישר מתוך ניפגש ומסנן את התוצאות כך שיהיו יותר בטוחות. עד היום כמעט לא העזתי לתת לבנות לחפש לבד, למרות שיש רימון בבית הספר וזו מיומנות חשובה. כעת ננסה.
סנוניות ראשונות מצוות המורים כבר הביעו התעניינות ונכנסו. אולי, אחרי נסיונות שלא נשאו פרי להעיר לחיים את מרחבי הלמידה באתר הבית ספרי, הגענו אל פלטפורמה שתרחיב את גבולות הלמידה. כבר כעת (שבוע וחצי אחרי שהתחלנו עם ניפגש) שלחתי לבנות מחוננות קישור להשלים את השיעור, כי כל החומרים בפנים. כבר יכולתי לומר לבנות שנתקעו כשעבדנו בכיתה כי האינטרנט הסתבך – תמשיכו מהבית. והפלא שהן אכן המשיכו… גילו איך להציע חברויות זו לזו, ליצור קבוצות פנימיות, להחליף תמונת פרופיל ועוד. השלימו בחנים, תארו לכם.
מרכיב כייפי נוסף הוא הבאדג’ים, שיטת מוטיבציה שנותנת ניקוד ומדליות על ביצוע של פעולות שונות. מדליות כמו החברותי, המודיע, המגיב והמעדכן מופיעות בפרופיל, והניקוד שנצבר לקראת כל אחת מהן קופץ בפינת המסך תוך כדי הפעילות. הבנות לגמרי בפנים. אני עוד בוחנת את המשמעויות, אעדכן.