75 אחוזים מהמורים שענו למחקר הזה מאמינים שספרים דיגיטליים יחליפו את המודפסים בעשור הקרוב. כך קראתי היום אצל ארז פורת, וזה מתאים מאוד למה שאני חושבת. לדעתי זה יקרה אפילו עוד קודם. אולי יש מחלוקת אם זו מגמה חיובית או שלילית, אבל אין ספק שהספרים המודפסים לא מצליחים לעמוד בקצב השינויים של תוכניות הלימודים, מנסים להיות יותר צבעוניים ומגניבים ומאורגנים, ועדיין זה לא זה.
עצם הלמידה משתנה בגלל שאופיו של הידע והמידע משתנה. פילוסופיה בגרוש אמנם, אך נראה שבשטח יש יותר ויותר פקפוק בתועלת של ספר הלימוד. בחדר מורים אצלנו יש טון של חוסר שביעות רצון מספר מסוים, ומעוד ספר. כשמשרד החינוך הגדיר שבתי הספר בתכנית התקשוב צריכים לשלב 3 ספרים דיגיטליים שיחליפו ספר מודפס, חשבנו בהתחלה שזה לא ריאלי כי אין לנו עדיין ניידים לתלמידים. אחרי בירור גילינו שכבר ככה יש שני ספרים שהמורות מעדיפות ללמד בלעדיהם… שיבצנו שעות במעבדת מחשבים ובינתיים זה עובד יפה.

עוזבים את הקו הליניארי

מה שקורה הוא לא כצפוי – זה לא שפותחים בכל שיעור את הספר הדיגיטלי בעמוד הבא ומתקדמים עוד קצת, מכסים את חומר הלימודים מכריכה לכריכה. מרגע ששיחררנו מורה מכבלי הספר, פתאום הוא מגלה שיש אולי ספר מקביל שמציג את היחידה בצורה יותר מדוייקת. ומצגת שעלתה ברשת, שמביאה תמונות יותר מוצלחות. לאט לאט עוזבים את התלות בספר, והמורה בונה רצף למידה, מלקט תכנים שהוא אוצר ובונה בהתאמה לתכנית הלימודים במקצוע שלו.
המודל של ספר לימוד אמור לעבור מן העולם בעיקר בגלל שהוא מנסה להכתיב יותר מדי, וזה מקטין את תפקיד המורה. הרי על המורה מוטלת אחריות כבדה – להתאים ולחבר את החומר לתלמידים. אחרת אין באמת למידה, אלא טחינה מייגעת. התלות בספר (כבר קנו, אז צריך לעבוד איתו…) כופה על המורה יחידות שמועברות בצורה בינונית, פשוט כי אין ספר מושלם. הסדר לא תמיד נוח, לא מתאים למבנה המשתנה של ימי הלימוד (שנה אחת יש שעתיים ברצף, ובשנה אחרת – בהפרש של ימים. זה בהכרח אמור להשפיע על מה שקורה בכיתה). לא אכחיש, ספר זה נוח מאוד. נוח מדי. “מחר נעבור על עמודים 17-21” וסגרת פינה. השיעור יוצא בהתאם, לא מדויק ולא מלא. סתם עוד ועוד מאותו הדבר, דווקא בגלל האחידות של הספר והעובדה שהוא צפוי ומוכר. ואם הכל נמצא בספר, בשביל מה צריך בעצם את המורה? מה הערך המוסף?
תחום משמעותי שספר הלימוד ממלא יותר טוב ממה שמורה יכול לעשות במשאבים סבירים הוא תחום התירגול והיישום. כתיבת שאלות ומשימות שיעזרו לתלמיד לעבד את החומר באופן עצמאי קשה הרבה יותר מאשר להקנות לו את החומר מלכתחילה. בוודאי כשאנו שואפים לשאלות ברמות חשיבה גבוהות, יחס דיפרנציאלי לתלמידים בעלי טווח יכולות שונה וכן הלאה. אנחנו עדיין צריכים את השאלות בספר, על כתיבתן שקד צוות מקצועי לאורך זמן. לטעמי ספקי התוכן הדיגיטלי הקיימים, שיצרו יחידות הקניה ברמה די טובה, עדיין בפיגור מבחינת היקף ורמת שאלות התרגול והיישום. גם השאלות הקיימות אינן נגישות למורה כמאגר שמאפשר שליפה וניפוי שאלות מתאימות. חבל, שכן יכולת להתאים את השאלות בדייקנות לפי הדגשים של הכיתה הספציפית היא משמעותית ללמידה והפנמה.

עוד לא חשבו על זה?

ספקי התוכן הבחינו בצורך, ויצרו מחוללי משחקים, או סטודיו ליצירת יחידות שאלות ע”י המורים. המחולל של גלים מאוד חמוד בעיני, ומאפשר לבנות בצורה יחסית פשוטה משחקוני תרגול יפים ומגוונים (לא רק שאלות רב ברירה מתישות…). השנה הם פתחו את היכולת ליצור במחולל גם לתלמידים, וזה באמת מוצלח ומעודד למידה יצירתית ומדרג גבוה – דורש מהם לעבד את הידע ברמה גבוהה כדי להפיק שאלות טובות.
ועדיין אני לא מרוצה. בכלל. דבר ראשון, המחולל נפתח רק למי שרוכש כמות יחידות מינימלית מספק התוכן (תומך בהתחזקות של הספקים הגדולים, חוסם תחרות בריאה מול ספקים קטנים ומוצלחים יותר). כך ייתכן שעבדנו שנה אחת ויצרנו המון משחקי למידה, אבל בשנה לאחריה – החוזה מול הספק השתנה, וכל המאגר חסום והעמל היה לשווא. (פרט נוסף – המשחקונים לא תמיד מתחברים לרצף, וצריך לשייך לתלמידים שורת משימות בודדות ארוכה כדי להגיע להיקף תרגול שהתרגלנו אליו בספר הלימוד המסורתי)
דבר שני, העמל הנדרש לבניית המשחקונים עדיין גבוה מדי מבחינת זמן ההכנה, ולא שייך שמורה אחד ייצר את היקפי התרגול הנדרשים לקבוצת הלימוד שלו. שוב, בניית שאלות היא משימה מאתגרת, וכאן נוסף גם פן טכני (להעלות תמונות, להקליד את השאלות). הדרך היחידה שאני מצליחה לחשוב עליה היא בשיתופיות, ריכוז מאמצים של קבוצת מורים שמחלקת את העבודה ובונה במשותף יחידות. פרויקט כזה לא יתאפשר בתוך החומות של ספקי התוכן, כי אז לא כולם יוכלו ליהנות מפירותיו. לא תצטבר מסה מכרעת. זה מוכרח להיות בכלי פתוח, נוח וחינמי.
היום הגעתי לבקר בבלוג של יאיר פרבי, ושם הוא הזכיר כלי בשם wizer.me. קפצתי לבדוק. מסתבר שזה ישראלי…אם כי לגמרי באנגלית. מדובר במחולל דפי עבודה מקוונים. קל לתפעול ומאפשר בניית “דף” משימות עם המון סוגי שאלות. לא רק אמריקאי… התאמה, וציור חופשי על גבי ציור, התאמה לתמונה, קלוז ועוד. התלמיד יכול להיכנס גם בלי דואל (חיוני ליסודי) ולתרגל. על השאלות הסגורות הוא יכול לקבל משוב מיידי, והמורה מקבל דוח ובודק את הפתוחות. זה כמעט LMS. אהבתי את העיצוב הפשוט והניווט המדויק. ברור שבנו את הכלי מתוך היכרות מעמיקה עם מורים ותלמידים. יצא לי להתנסות בכמה מחוללי שאלונים כאלו, וכאן יש כמה קיצורי דרך אלגנטיים במיוחד (למשל בבניית משימת קלוז).
כל התוכן שנוצר מתארגן בדשבורד אישי, ואפשר כמובן לאתר דפים של אחרים. התוכן פרוס כמו בלוחות פינטרסט, מאוד ויזואלי ויכולות החיפוש טובות. ברגע שאיתרתי דף שמוצא חן בעיני, אני מאמצת אותו, ועותק פתוח לעריכה מופיע בדשבורד שלי, להתאמות ושיפורים. כרגע כמעט כל התוכן שם באנגלית, אבל הכלי תומך בעברית ובימין לשמאל (פונטים ביקשתי שיוסיפו…). יש באג קטן עם הורדת הדוחות בהם העברית יצאה מג’וברשת אבל הם מגיבים מהר לפניות (מערכת נוחה של צ’אט) והבטיחו לטפל. נעקוב.
סביב כלי כזה אפשר לדמיין איך מתגבשים “דפי עבודה” שיכסו את החלק של התרגול, וישחררו אותנו מתלות בספרי לימוד. גם דיגיטליים.