תכנית לימודים במחשבים לכיתה ב'
בשנת הלימודים שעברה לימדתי מחשבים בכיתה ב'. זו הכיתה הכי בוגרת שעדיין לומדת שיעור כזה – השכבות האחרות אמורות ללמוד מהאוויר, ואיכשהו זה לא
בשנת הלימודים שעברה לימדתי מחשבים בכיתה ב'. זו הכיתה הכי בוגרת שעדיין לומדת שיעור כזה – השכבות האחרות אמורות ללמוד מהאוויר, ואיכשהו זה לא
יש די הרבה כלים שמאפשרים לבנות צירי זמן. הם קצת יצאו מהאופנה, ולכן רובם בעיצוב עבש ופונקציות מוגבלות. בסוף התייאשתי, ואז ראיתי בקבוצה של ארז פורת
בעצם אין לי מושג למה אף אחד לא מדבר על דרופבוקס פייפר. זו חלופה אלגנטית להפליא לגוגל דוקס, שהושקה לפני תשעה חודשים ע"י דרופבוקס. אף אחד
בשבועיים האחרונים יצא לי להקים שני אתרי Wix – האחד למעצבת אופנה, והשני לאחותי, שהיא מרצה ויועצת בגישת שפר. המערכת הזו מצליחה שוב ושוב להפוך
האבולוציה של המידע באינטרנט מתקדמת אל עבר עידן האדם המלקט. בעבר הסתפקנו במציאת מידע בעזרת מנוע חיפוש, אך זה מתחיל לא להספיק. ככל שכמויות המידע ברשת
איך מורה אמור לשמור את חומר ההוראה שלו? המורה יוצר עבור כל קבוצת לימוד שלו רצף שיעורים שפרוס לאורך השנה. הכל כמובן מותאם לתוכנית הלימודים
מה הערך המוסף של הטכנולוגיה בכיתה? השאלה הזו מטרידה. ברור שצריך להכניס את הטכנולוגיה לכיתה – היא הרי בשימוש בכל מקום סביבנו. היא מאפשרת להמחיש
הכנסת מחשב לתאו של כל מורה, התקנת מקרן בכל כיתה. נשמע מעולה. אמנם יקר, אבל היי – כבר אין איך להתחמק מזה. מה יכול להיות לא בסדר?
מורים זה עם משתף. למתבונן מהחוץ נראה שכל אחד מהם יושב לבדו, מכין מערכי שיעור, דפי עבודה ומצגות; מתכנן מראה לוח ותכנון זמנים ועבודה קבוצתית;
חלק לא קטן מזמן השיעור אינו מושקע בלמידה ממש. לא חדש. הבזבוז לא קטן: כמה זמן לוקח לבדוק נוכחות של 30 תלמידים? לעבור שנית על
לכולם יש אתרים. גם לבתי ספר. ההבדל הגדול הוא שאתר בית ספרי בדרך כלל ייראה נטוש ומבולגן. אתר בית ספרי אמור להיות צומת מפגש – לתלמידים,